למה לדון לגופם של דברים ולא (גם) לגופו של אדם?

שלום וברכה לכבוד הרב שליט”א
מדוע הרב כתב כמה פעמים בעבר שלדעתו יש להתייחס בוויכוח ובכלל לטענות האדם ולא לאדם עצמו, כלומר למה שעומד מאחורי הטענות?
הרי פעמים רבות הטענות שלו באות בגלל דברים שבגו ואירועים שקרו לו וכדומה, ואם מדובר על אדם שמכירים ולא על וויכוח עם אדם זר אז לכאורה יהיה יותר קל לנצח אותו ולענות על טענותיו – מתוך הבנה מהיכן הן נובעות אצלו.
מה יעזור לי לדון עם חוזר בתשובה שעה על הטענות שהוא מביא לחזרה כשבפועל הוא חזר בתשובה כי הוא חושב שקרה לו נס רק שהוא רוצה להראות שהוא הגיוני אז הוא ממציא טענות? גם אם אכתוש את כל טענותיו – זה לא יגרום לו לחזור בשאלה (ח”ו).