ממצאי החוקרת ג'יין גודל מול רעיון המוסר האובייקטיבי

הממצאים של ג’יין גודל (פרימטולוגית) בקרב שימפנזים מציבים אתגר עמוק לרעיון של מוסר אובייקטיבי. גודל הראתה שלשימפנזים יש סימנים פרוטו תרבותיים מובהקים, כלומר דפוסים יציבים של מנהגים, טקסים, דרכי תקשורת ואפילו כלי עבודה שעוברים מדור לדור. מדובר בהתנהגויות שאינן רק ביולוגיות טהורות, אלא תוצרים של למידה וחיקוי בתוך קבוצות חברתיות מוגדרות. בתוך אותן תרבויות ראשוניות מופיעות גם התנהגויות שאצל בני אדם נחשבות מוסריות, כמו שיתוף פעולה, טיפול בצעירים, פיוס ודאגה לחלשים.
במקביל גודל תיעדה תופעות קשות לא פחות. אותם שימפנזים בעלי הסממנים התרבותיים יוצאים גם לפשיטות מאורגנות על קבוצות יריבות, משתלטים על טריטוריות, ולעיתים אף מבצעים רצח יזום של פרטים בודדים. התנהגויות שבהקשר אנושי היינו מגדירים כבלתי מוסריות לחלוטין מופיעות בטבע כחלק מהאסטרטגיה החברתית של מין ביולוגי, ללא כל מושג של חוק, ערך או ציווי.
העובדה שדפוסי התנהגות המשלבים נדיבות ואלימות, חמלה וברוטליות, נוצרים בתוך מסגרת פרוטו תרבותית של קופי אדם שאין להם שפה אנושית, תיאולוגיה או פילוסופיה, מערערת את ההנחה שמוסר מחייב נובע מעיקרון אובייקטיבי. היא חושפת שהתנהגות שאנחנו מפרשים כמוסר מופיעה בטבע מתוך צרכים הישרדותיים, לחץ אבולוציוני ותפקידים חברתיים, ולא מתוך אמת נצחית שמתקיימת מחוץ לעולם.
אם מוסר, אלימות, שיתוף פעולה ותחרות צומחים כולם מתוך תהליכים טבעיים ותרבותיים – ראשוניים שאינם תלויים בהכרעות מודעות או בערכים מוחלטים, הרי שלא ניתן לראות במוסר אמת אובייקטיבית מחייבת. המוסר מתגלה כמשהו משתנה וגמיש, תוצר של חברה ושל נסיבות, ולא כחוק עליון שקיים ללא תלות בעולם