מעמד שכולו ?

הייתי נוכח באירוע שעליו נכתב אצלכם “מעמד חילול ה’ הגדול..מעמד שכולו רשע”, אך שכוונתי להשתתף בו שונה מזו של מרבית הנוכחים. באתי משום שאני שואף להשתלבות החרדים במסגרת הצבאית.
איננו עוד בדור הנאלץ להילחם על קיומו הפיזי מדי יום, אף שגם כיום עומדות בפנינו סכנות ואתגרים. דווקא משום כך, עלינו לנהוג בתבונה ובמתינות, ולחתור לכך שהשירות הצבאי יתנהל ברמה גבוהה של רגישות ואיכות בתחומים הדתיים.
המציאות מלמדת שחרדים לא יתגייסו כל עוד אין שינוי מהותי בתנאים. הרב לייבל חזר והדגיש פעמים רבות שהצבא אינו עומד בהתחייבויותיו, ושיש חוסר אמון עמוק כלפי המערכת.
לכן קשה לי להבין את התועלת שבחריפות ובניסוחים קשים כלפי המגזר החרדי. מה בדיוק הם אמורים להשיג? הרי ברור שבקרוב החרדים יהוו חלק משמעותי מאוד באוכלוסייה, ומכאן נובעת החשיבות הקריטית לקידום גיוס ושילוב.
המצב מחייב את המערכת הכללית, ובפרט את הציבור החילוני, לגלות נכונות לפשרה. זהו אינטרס לאומי משותף. מצער לראות שאנשים מאמונתנו, שאמורים להבין את חשיבות הזהות היהודית של המדינה, מצטרפים לאלה שהחשש שלהם הוא דווקא מפני התחזקותה של זהות זו.