מצוות שילוח הקן

ראשית, ההגדרה של לאו כזה אינה פשוטה. יש כמה סוגים: לאו הניתק לעשה, לאו שקדמו עשה ועוד (ראה למשל רמב”ם ריש שורש שישי). דומני שבשיעורי רבי שמואל בפ”ג דמכות כתב על כך. שנית, ייתכן שזו גופא המסקנה בסוגיית חולין. אל תביא ראיה מההו”א. שלישית, ייתכן שיש כאן מחלוקת סוגיות (בפרט כשיש מחלוקת תנאים מפורשת בזה). רביעית, מפשט לשון התורה עולה שיש מצווה לשלח. ייתכן שהגמרא במכות מדברת כשלקח את האם על הבנים מה יעשה ולא ילקה. אבל לכתחילה ישלח כמצווה. חמישית, אריכות הימים היא על כך שדאג לאם בשילוחה. גם אם זה רק תיקון ללקיחה יש מקום להבטחה כזאת. כידוע, נחלקו בזה בעלי הסוד עם הנגלה (הר”ן בחולין ועוד). האריך בזה בעל חוו”י בתשובה. אלו כיום שמחפשים שילוח הולכים לפי הסוד, ולדעתי לא יפה הם עושים. הניסוח בחינוך וברמב”ם בפשטות הוא שיש מצווה ממש לשלח. אבל בפשטות היא מכשירה את לקיחת הבנים (לשלח לפני שלוקחים אותם) ועדיין זוהי מצווה. יש להאריך בכל זה הרבה לאור פרטי המצווה (למה רק בדרך). וגם לשון התורה “כי יקרה” משמעה שאינך אמור לרדוף אחרי שילוח אלא אם תרצה ליקח את הבנים.