משחק סכום אפס

אתה שואל על התקווה או על האמירה שמבטאת אותה התקווה היא עניין טבעי, ולכן איני רואה מה יכול להיות פסול בה. האמירה רק מבטאת את התקווה הזאת. לכן גם זה לא בעיה מוסרית.
וברמה הלוגית איני מקבל את הטיעון שלך: אני יכול לשמוח שבני נותר בחיים, וזה לא אומר שאני שמח שהשני מת, למרות שאחד גורר את השני. נניח שמדינת ישראל קמה בזכות השואה. אם אני מגנה את השואה אני מגנה את הקמת המדינה? ואם אני שמח על הקמת המדינה אני שמח על השואה?