סמכות בהלכה
שלום הרב
שמעתי את סדרת השיעורים שלך על סמכות ושינויים בהלכה. נהניתי מאוד. תודה.
יש לי כמה שאלות שעלו לי בעקבות זאת: האם כשאדם לא בר הכי לפסוק בעצמו הלכה, הוא יכול ללכת בדרבנן תמיד אחרי המיקל? מדבריך היה נשמע שלא וראיה לכך הבאת מהגמרא על קולי בה ובש שרשע. אך רשי מפרש שם שזה דווקא אם זה באותו עניין שסותר אחד את השני, כמו הטהרות של רוב שדרה שמביא שם.
האם זה הייתה הכוונה? או שתמיד צריך לעשות כמו רב אחד? (עשה לך רב פי לפי רוב הראשונים והאחרונים רב שילמד איך ללמוד ולא רב שיפסוק הלכה)
2. הרב הביא את דברי השר בקונטרס הספיקות כראיה על כך שאפשר לחלוק על ראשונים וכו. אך השם דיבר בענייני ממונות ששם אפשר להגיד קים לי כפלוני אפילו הוא דעת יחיד. ונאמר רק כדי להחזיק ממון ולא להוציא. וגם לא לעניין איסור והיתר. ודאי שאא לקחת שיטות יחיד ולפעול על פיהם אם התקבל לא כך.
3. למסקנה, האם דברים שכל הציבור נוהג כיום זה נקרא שקיבלו עליהם? מתי מתחיל התוקף הזה של מנהג? אם יתחילו כל ישראל לנהוג משהו חדש זה יהפוך למחייב? נקח כדוגמא את עשיית הכפרות. בראשונים התנגדו לזה ואף השוע כ לא לעשות כן וממ היום כל ישראל ללא יוצא מן הכלל נהגו כן. האם זה הפך למנהג מחייב שאין לחלוק עליו כמו שלא חולקים על הגמרא?
תודה רבה
Discover more from הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
- לא. לדעתי עליו ללכת אחרי פוסק מסוים ואולי אפשר גם להגריל או לבחור פוסק בלי קשר לקולותיו. בגמרא עירובין ו ע”ב דנים בזה, ושם מפרשים את חומרי וזה וזה רק היכא דסתרי אהדדי, ומשמע שקולי זה וזה אסור בכל מקרה. גם ברש”י שם לא ראיתי משהו אחר. כשמדובר על לא לפעול בצורה סתירתית פירוש הדבר לא להסתמך על סברות מנוגדות. אבל סתם להחמיר כשתי דעות אפשר. זו מגבלה על החמרות ולא על הקלות. הקלות לפי שני הצדדים לדעתי אסורות גם בלי שיש סתירה, וכך נראה מפשט הגמרא. בכל מקרה, בלי קשר לגמרא שם, מסברה נראה שללכת אחרי המיקל תמיד זה בעייתי.
- ענייני קים לי הם חידה לא ברורה. בכל מקרה יש הרבה ראיות לכך (שהובאו שם) ובעצם לא צריך ראיות. זה פשוט.
- כשהציבור נוהג משהו זה מנהג ולא קבלה. קבלה פירושה לקבל הלכה כלשהי כמחייבת. לא נכון שכולם עושים כפרות. ובאופן כללי, אם יש משהו שבעיניך פסול או סתם שטות אז ודאי שלא תעשה אותו מחמת שהתפשט המנהג. בירושלמי כתוב בכמה מקומות שאם הלכה רופפת בידך הלוך אחר המנהג, ומשמע שאם יש לך עמדה אין צורך ללכת אחריו. אפשר ללמוד זאת מהפסוק “אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים”. רק אם לא תדעי.
Discover more from הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
Leave a Reply
Please login or Register to submit your answer