סמכות בהלכה

שלום הרב 
שמעתי את סדרת השיעורים שלך על סמכות ושינויים בהלכה. נהניתי מאוד. תודה.
יש לי כמה שאלות שעלו לי בעקבות זאת: האם כשאדם לא בר הכי לפסוק בעצמו הלכה,  הוא יכול ללכת בדרבנן תמיד אחרי המיקל? מדבריך היה נשמע שלא וראיה לכך הבאת מהגמרא על קולי בה ובש שרשע. אך רשי מפרש שם שזה דווקא אם זה באותו עניין שסותר אחד את השני, כמו הטהרות של רוב שדרה שמביא שם.
האם זה הייתה הכוונה? או שתמיד צריך לעשות כמו רב אחד? (עשה לך רב פי לפי רוב הראשונים והאחרונים רב שילמד איך ללמוד ולא רב שיפסוק הלכה)
2. הרב הביא את דברי השר בקונטרס הספיקות כראיה על כך שאפשר לחלוק על ראשונים וכו. אך השם דיבר בענייני ממונות ששם אפשר להגיד קים לי כפלוני אפילו הוא דעת יחיד. ונאמר רק כדי להחזיק ממון ולא להוציא. וגם לא לעניין איסור והיתר. ודאי שאא לקחת שיטות יחיד ולפעול על פיהם אם התקבל לא כך.
3. למסקנה, האם דברים שכל הציבור נוהג כיום זה נקרא שקיבלו עליהם? מתי מתחיל התוקף הזה של מנהג? אם יתחילו כל ישראל לנהוג משהו חדש זה יהפוך למחייב? נקח כדוגמא את עשיית הכפרות. בראשונים התנגדו לזה ואף השוע כ לא לעשות כן וממ היום כל ישראל ללא יוצא מן הכלל נהגו כן. האם זה הפך למנהג מחייב שאין לחלוק עליו כמו שלא חולקים על הגמרא?
תודה רבה