עזרה קטנה לגבי ניסוח לטיעון
היי, אני אתאיסט ודטרמיניסט רק כדי להסיר ספק, אבל אני הרבה פעמים מבקר את הקהילה האתאיסטית עצמה בנוגע לכשלים שאני מוצא גם אצלה מן הסתם. אתמול העליתי פוסט לקבוצת הפייסבוק של \”הקו האתאיסטי\” שבו אני מוחה על זה שאתאיסטים ממשיכים להשתמש בטיעון הדטרמיניסטי נגד בחירה חופשית גם כשנתונות נשמות. הטיעון הדטרמיניסטי המוכר אומר שיש רק שתי אופציות למנגנוני בחירה – סיבתיות ואקראיות, ושניהם כמובן לא מובילים לבחירה חופשית. אבל אם יש נשמה תאורטית שאינה כפופה לסיבתיות ולאקראיות, אפשרי בהחלט שדרכה מתבצע מה שנקרא \”המנגנון השלישי\” שהוא בעצם בחירה חופשית אמיתית.
הדיונים שם הפכו למעגליים, כשאני מסביר להם שהם מניחים את המבוקש כשטוענים שיש רק סיבתיות ואקראיות (דיכוטומיה כוזבת!), ואז הם שואלים אותי \”לפי מה פועלת הבחירה החופשית הזו?\”. בנקודה הזו אני רוצה לענות להם \”לפי הבחירה החופשית\” אבל אני מוצא את זה בעייתי כי זו בדיוק אותה מילה. איך אני יכול להשיב לשאלה של \”לפי מה נקבעת הבחירה במנגנון של בחירה חופשית?\”.
זאת אומרת, בנקודה הזו הם בעצם חותרים לשימוש מחודש בטיעון הדטרמיניסטי, ורוצים לטעון שאם הבחירה החופשית נקבעה לפי סיבה קודמת אז היא לא חופשית, ואם היא לא נקבעה לפי כלום זו אקראיות ושוב אין בחירה. אני פשוט לא מצליח לנסח להם איפה הטעות.
מה אתה אומר?
תודה מראש
הסברתי את הטעות הזאת אינספור פעמים. כשאתה שואל לפי מה פועלת הבחירה אתה מניח שחייבת להיות לה סיבה. זו הנחת המבוקש. ואם אין לה סיבה אתה מניח שזה אקראיות, וזו שוב הנחת המבוקש. יש אופציה שלישית: אין סיבה אבל יש תכלית. כלומר האופציה שאין למעשה סיבה לא אומרת בהכרח שהוא אקראי. היעדר סיבה פירושו אקראיות או תכליתיות.
כלומר הליברטאן מניח שיש שלושה מכניזמים ולא שניים: אקראיות. סיבתיות ותכליתיות. הם מניחים שיש רק שניים, והטיעון שלהם בעצמו מניח זאת במובלע ולכן מניח את המבוקש.
בקיצור, בחירה היא פעולה ללא סיבה, אבל בניגוד לאקראיות היא נעשית לשם תכלית.
Leave a Reply
Please login or Register to submit your answer