חלות קדושה והקדשה

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיחלות קדושה והקדשה
שואל שאל לפני 8 שנים

בזמנו (הרחוק) למדנו לגבי 'פשטא קדושין' ו'קדושה לא פסקא בכדי'. אני זוכר שהובאה ראיה מעצי סוכה שיש קדושה זמנית, שהרי בגמרא סוכה נאמר שחל עליהם שם שמים לשבעה ימים. נראה לי שזה היה ברשב"א.
נברתי בקדושין ובנדרים והעלתי קמשונים. גם בקלסרים מהישיבה ולא מצאתי.
 
אם הרב זוכר אם יש דבר כזה בכלל והיכן, אשמח.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

בצדק לא מצאת. זה ברשב"א ביצה ל על סוגיית קדושה בעצי סוכה. וראה גם בקו"ש שם. אבל ככל שאני זוכר הרשב"א מקשה שם על אביי ולא על בר פדא. ואנוכי הקטן תהיתי על הרשב"א מדוע לא קשה לו מזה שקדושת עצי הסוכה פוקעת בכדי בסוף החג. ותירצתי שבסוף החג זו כבר אינה סוכה (אלא פרגולה). המושג ההלכתי של סוכה מכיל בתוכו את הזמן כמרכיב מהותי.
באחד מספרי לוגיקה תלמודית שלנו הבאתי כמה דוגמאות נוספות לרעיון הזה. ראה פרק יא של הספר הרביעי בסדרה. קדושת עצי סוכה היא אחת הדוגמאות שם.
——————————————————————————————
שואל:
לגבי ספירת העומר, באופן דומה הרב שיינברג במשמרת חיים אומר שהספירת העומר תלויה בעומר – החל חרמש… לכן, אם נספור בתשרי אין מצוה, כיוון שאין עומר. אבל לולב עקרונית יכול להיות גם באדר וזו תהיה מצוה, אלא שהזמן הוא הגורם לעכוב, בזמן זה ולא אחר. בעצם, מעשה מצוה שיכול להיות בכל זמן ובכל זאת הוגבל, מוגדר כהזמן גרמה.
 
החלוקה של הרב בין סוכה והקדש יפה, לא זכרתי. חשבתי באופן אחר, בהקדש, מסגרת הזמן היא עולמית ולכן הקדושה לא פוקעת, בסוכה זה מעין יובל, עולם עם זמן קצוב, כמו 'ועבדו לעולם' – עולמו של יובל, כך כאן שמונת ימי החג זהו העולם של סוכה, ממילא, הקדושה לא פקעה בכדי, משנסתימו שמונת ימי החג  הסתיים אותו עולם.
 
הקוב"ש בביצה מחלק בין הקדש שזה בידי אדם וסוכה שזו קדושה מגבוה. לא נראה שהרשב"א תפס כך, הרשב"א מקשה כיצד יש קדושה בעצי סוכה בסוכת גנב"ך הרי לא בנאה לשם קדושת סוכה. הרשב"א סבור שהאדם החיל את הקדושה, שם במהדיר מביא האומרים שבישיבתו מקדשה, משמע, שהאדם הוא המקדש את הסוכה. 
——————————————————————————————
הרב:
לגבי עולמו של יובל ראה הסבר יפה במאמרו של הנשקה בהמעיין תשלז.
לגבי הקדשת הסוכה (מאליה או בידי אדם) יש לי אריכות דברים גדולה בזה.

השאר תגובה

Back to top button