תפיסת שפינוזה בהקשר לקריאת הגותו
מה תפיסתו של שפינוזה מהו אלוקים.האם ניתן לקרוא את הגותו מבחינת תוכו אכל וקליפתו זרק או שנחשב כספרי מינים
יש ערך בוויקיפדיה ותוכל לראות שם. בקליפת אגוז, הוא מזהה את אלוהים עם מכלול המציאות, כלומר הוא לא אובייקט נוסף אלא הכוליות עצמה. למרות שרבים פלפלו בהגותו, בעיניי זהו סתם אתאיזם. כולנו מבינים שכל המציאות זה משהו שקיים, ולמאי נפ"מ אם מזהים את זה עם אלוהים או שקוראים לזה יענקלה, או שלא קוראים לזה בכלל?
ניתן לקרוא כל מה שחושבים שהוא חשוב. ראה פירוט כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94
תודה . תשובה יפה
מראה מקום חשוב
בירושלמי סנהדרין רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים כגון ספרי בן סירא וסיפרי בן לענה אבל סיפרי המירם וכל ספרים שנכתבו מיכן והילך הקורא בהן כקורא באיגרת מאי טעמא "ויותר מהמה בני היזהר וגו להגיון ניתנו ליגיעה לא ניתנו"
זכורני מפרשים שלא נאסר רק אותם ספרים משום שהיה נידון אם יכללו בכלל 'כתבי הקודש' (נ"ך). וקריאה זו דוקא נאסרה.
ראיתי פעם מאמר של הרב ש.ז. הבלין שהזכיר הקטע הנ"ל בפרשנות הזאת.
כמה וכמה ראשונים כבר הזכירו שאיסור קריאה בספרים חיצוניים הוא רק בספרות יוונית כמו הומרוס ולא בספרי פילוסופיה למיניהם. אבל זה לא קשור לדיון שלנו, שכן לגבי קריאת חומרי כפירה ועריות יש את "לא תתורו", וזה איסור שונה מאיסור ספרים חיצוניים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer