גואל הדם

שו"תקטגוריה: הלכהגואל הדם
יעקב שאל לפני 2 שנים

(בהקשר לטור 471)
רציתי לשאול האם אב שהרג בשגגה את בנו [והוא גואל הדם]
האם מותר לו לאבד עצמו לדעת בתור גואל הדם שהורג רוצח בשגגה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

שאלה מעניינת, אם כי לא ממש קשורה לטור ההוא. לכאורה כן, שהרי הוא רק מיישם את דין גואל הדם על עצמו. מאידך, בפשטות דין גואל הדם הוא רק היתר מפני שחם לבבו של הגואל, וזה לא המצב כאן. אמנם אם הוא הרגו במזיד, גם אז יד גואל הדם תהיה בו בראשונה להמיתו, ושם נראה שיש היגיון להתיר (לא סביר לחייב) לו להרוג את עצמו.
הגמרא במכות יב ע"א דנה באב שהרג את בנו, ועוסקת בדין הבן האם נעשה גואל הדם על אביו. האחרונים תולים זאת בדין כיבוד אב רשע (כלי חמדה). הדיון שם מבחין בין בנו לבן בנו, ואין התייחסות אליו עצמו. נראה שההנחה היא שברור שהוא לא יהיה גואל הדם לעצמו, וכל הדיון הוא רק על בנו או בן בנו. אמנם ייתכן שדיברו בהווה, שבד"כ אדם לא יעשה זאת לעצמו, ולא בגלל שאין לו היתר או חיוב לעשות זאת.

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

האם מותר לרוצח בשגגה לזמן עצמו לפני גואל הדם שיהרגנו. מצד אחד הוא מסבב מיתה על עצמו כמו מי שכופת את עצמו לפני ארי שמסתמא אסור כמאבד עצמו לדעת. מצד שני כאן ההמתה היא בהיתר, ואינו דומה לארי שלא הותר לו מאומה. אם אסור לזמן את עצמו לפני הרוצח אז אה"נ שגואל הדם שהורג את עצמו אולי מותר בכובעו כגואל הדם אבל בכובעו כרוצח בשוגג אסור לו לזמן עצמו למיתה. מה דעתך?

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

"לזמן את עצמו לפני הרוצח" ט"ס וצ"ל לזמן את עצמו לפני הגואל

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

נראה לי מסברא שמותר לו לזמן עצמו. הוא כמובן אינו חייב, שהרי להלכה הריגתו אינה מצווה. זהו מאבד עצמו לדעת בגרמא, שאינו ממש איסור גמור, וכאן שהדבר נעשה בהיתר נראה לי שמותר.

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

אולי תלוי בטעם שאסור לרוצח בשוגג לצאת מעיר המקלט (אפילו כל ישראל צריכים לישועתו). ייתכן שזה איסור עצמאי וייתכן שאסור משום שכך מזמן עצמו לפני גואל הדם והוא כמאבד עצמו לדעת. ואולי יש לפשוט שזה איסור עצמאי שהרי אפילו כל ישראל צריכים לישועתו אסור לו לצאת, ולכאורה מצד שהוא כמאבד עצמו לדעת בפשטות מותר לאדם למסור נפשו כדי להציל את כל ישראל (אם רועי קליין היה יכול לעצור פצצת אטום על כל ישראל). אלא שזה איסור עצמאי (כך נראה מדבריך). אלא שעדיין ייתכן שיש גם איסור לזמן עצמו למיתה.

תוכל לחדד מה הסברא לחלק בין הריגה בהיתר (שמסברא מותר לו לזמן עצמו) לבין הריגה על ידי ארי (שנראה פשוט שבזה אסור לו לזמן עצמו אף שזה גרמא)?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

כאשר מי שמאיים עליו הוא ארי, אז הוא עצמו יש לו דמים. אבל כשלאדם בר חיובא מותר להורגו אז לו עצמו אין דמים. ולכן אם מזמן עצמו הוא כעין גברא קטילא.

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

אז למה לא יהיה מותר לרוצח בשוגג לזמן עצמו לפני ארי במקום לפני הגואל?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

כי אין לו דמים רק ביחס לגואל. לאחר אסור להורגו.

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

תודה

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

שאלה צדדית אם בסתם גואל אסור לרוצח בשוגג זמן עצמו האם מכאן נובע שאסור לאב הגואל להרוג את עצמו (כי מותר+אסור=אסור)? הפשטות לכאורה כך אבל אולי היתר כזה דורס כל איסור שבדרך שחוסם מהותית את ההיתר.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אני לא בטוח שכשאדם הורג את עצמו זה נקרא שזימן עצמו להריגה. בפשטות הוא תמיד מזומן ועומד בפני עצמו, ואין כאן מעשה זימון. ההחלטה לבצע זאת היא רק של הרוצח (כלומר שלו כרוצח) ולא של הנרצח (שלו כנרצח).

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

אוקי זאת סברא אחרת. אבל הבה נניח לצורך העניין שזה כן בעיה של מאבד עצמו לדעת. אני שואל על כללי דחייה )לכן זו שאלה צדדית), האם שייך שהיתר לעבור על לא תרצח (כגואל) ייחסם כאן מהותית בגלל עבירה צדדית (מאבד עצמו) שהיא מופיעה באדם הזה תמיד. הצד שכן ייחסם הוא פשוט שהיתר גאולה מפקיע רק רצח וכמו שמסתמא אסור לגואל לגאול בשבת כי חילול שבת מי התיר לו. הצד שלא ייחסם ומותר להרוג עצמו הוא שהיתר להרוג מתיר להרוג באופן כלשהו וכפי שגבר על לא תרצח מתיר כל איסור אחר אלא אם האיסור האחר הזדמן במקרה. על סמך חילוקיך בכמה מקומות בין סוגי דחיות.

טירגיץ הגיב לפני 2 שנים

אגב אציין שבטור 366 בדין מקיף עצמו שלוקה גם משום ניקף עמדת במסקנה שהדין שלוקה 80 אינו מובן מאליו (כמו כל שאר מקיף וניקף המסייע ששניהם לוקים) כי יש פה רק "מעשה הקפה ולא מעשה הינקפות" להבדיל משאר ניקפים-מסייעים [אלא שבמקיף זה דין מיוחד של אחריות ומתפצל למקיף וניקף. ולכן ר"י ענגיל רואה חידוש ב80]. ואף כאן אמרת שההורג עצמו אינו כמזמן עצמו (כמו שהמקיף עצמו אינו כמסייע להינקפות). דומני שהסברא אחת היא לך רבי אף שעדיין לא חשבתי על זה כיאות.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

לא יודע.
לגבי מזמן הסברה פשוטה יותר, דכן בהכדרה הוא מזומן ועומד לעצמו. בניקף זו סברה אבל לא מעצם ההגדרה.

השאר תגובה

Back to top button