שאלה על השימוש הפוליטי והפצת שנאה בשם השכול

שו"תקטגוריה: מוסרשאלה על השימוש הפוליטי והפצת שנאה בשם השכול
כואב. איפה הגבול ? שאל לפני 2 שנים

נניח שמשפחה מסוימת שיכלה את 1 מבני המשפחה בארוע שהנהרג ידע מראש שהולך על דעת שספק אם יחזור חי.
והלך.
ומת.
באים לנחם כמצווה וחלק מבני המשפחה מפיצים רעל ושנאת חינם מהדרגה היותר נמוכה וכמובן בשם השכול.
 
אמר ר"מ הם קדושים, מותר להם.
אכן כך ?
 
לא צריך לשים ברקסים לשנאת חינם ולרעל ?
מה עוד שהם משתמשים בשם מי שנהרג שלפי העדיות לא היה בכלל כזה איכס' וידע טוב מאוד למה ובשם מי  הולך, ולשם מה הולך. והוא בכלל לא היה איש הפצת רעל ושנאת חינם.
 
זה מציק כנראה להרבה.
איפה עובר הגבול ?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

שוב אני מריח שאלה מטרילה (כתיבת ביקורת על מישהו במסווה של שאלה מיתממת). החלטתי בינתיים לא למחוק, ובלבד שתציג בצורה מאד ברורה מה השאלה ומה הצדדים השונים?

יישר כח שהרב לא מחק.
(הערה מלב מכבד ומעריך.
נראה לי שכב' נשאר חזונישניק רגזן, ונוטה להחמיר גם איפה שלא צריך.
סכ"ס לכל שאלה יש חזקת שאלה עד שיוכח הטרלה, נראה לי שאצל הרב יש לכל שאלה חזקת הטרלה עד שיוכח אחרת)

וכעת לשאלה.

אנשים יושבים בבית ורואים או שומעים דברים קשים במיוחד ולפעמים ממש הפצת רעל ושנאת חינם כלפי דרג ממלכתי (שהוא נציג העם בהגדרה או רובו עכ"פ) ולפעמים לא רק אישית לאותו דרג ממלכתי אלא לפעמים גם על ציבורים שבחרו על פי מיטב מצפונם באותו דרג.

ואני לא מדבר על ביקורת רגילה ולא על דיבורים מחמת כאב ואין דנים אדם בשעת צערו, אלא על הפצת רעל של ממש.

סוג של ניצול הדם להפיץ משהו מכוער ממש.

השאלה היא איך מגיבים לילדים ששואלים, ובצדק, חושיהם עדיין לא כהו.

מצד 1 הלב מלא חמלה על האנשים בצערם, והם גם חלק מהמחיר שאנחנו משלמים על הדרך למימוש הייעודים הגדולים שלנו כאומה, ועלינו להכיל.

מצד 2 יש גבולות מסוכנים של שנאת חינם ורעל שלא צריך לשאת, בטח לא כשזה ניצול של הדם כשזה מול אישיות שצריך לכבד מעצם מה שמייצג כשזה מול מישהו שבחר לבוא ולכבד למרות שיכל לא לבוא (טלפון, אגרת תנחומים וכדו') כשזה ניצול של התנהגות של לפנים משורת הדין של הבא, כשזה הרבה פעמים גם ממש לא מייצג את תפיסת העולם של החלל שהיה לעיתים אוהב חינם עדין נפש וחכם ולקח ביודעין ברצון (ובשמחה?) את הסיכון והשלכותיו, (אמנם לפעמים מייצג את הדיבורים שהמשמיץ שומע מרבותיו בישיבה בה לומד וכדו') כשזה מנסה לקעקע את שאריות הלכידות של האומה והקונצנזוס של השכול ומחיר הדמים.

סכ"ס גילינו מפה לפני 2000 שנה בגלל שנאת חינם…

(כמובן שהשאלה לא דווקא ספציפי על מקרה כזה או אחר שיש לדון לכך זכות כגון צעיר שעדיין לא נפקחו עיניו וכד' אלא שאלה כללית על גבולות שלאחרונה נחצים שוב ושוב, וכן לא משנה המיקום הפוליטי שהאבל שרוי בו, אלא העיקרון של גבולות ההכלה בנושא שלכאורא מצוי בכבוד בהסכמה רחבה, ויש כאלו שמנצלים את זה בצורה מחפירה)

מה אומרים לעצמינו ? ולילדים ?
זה נסבל ?
צריך להכיל את זה ?
או לומר, לא.
זה מחוץ לגבולות ההכלה?

השואל בכבוד ולא מטרלל.
אשמח לתשובה מהרב.

מזכיר לי שאלה דומה

דמוקרטיה והכלה של מגוון.
מה הדין לגבי מפלגה ששואפת לביטול הדמוקרטיה ומגוון הדעות. (למשל שלטון הלכה בפרשנות קיצונית ואלימה) האם כשרה להתמודד ? (החוק הכריע שלא כי מי ששולט יהודית ודמוקרטית לא יכול להתמודד, השאלה היא לולא החוק)

וכן השכול בשם אחדות ישראל אנחנו מכילים והרבה.
מי שמנצל בדיוק את זה לפגוע השאריות אחדות ישראל, לתת לו ?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

זו שוב הטרלה? היכן ראית אצלי חזקת הטרלה? כמה שאלות באתר נענו בתגובה שמדובר בהטרלה? אין אפילו אחוז אחד. אם שאלותיך שלך נענות כך (איני זוכר), כדאי לבדוק את עצמך.
לעצם שאלתך, עדיין איני רואה כאן מה השאלה. יש מקרים שונים וכל אחד דורש דיון נפרד. אתה עצמך ענית לעצמך, שאם לדעתך דובר לא כראוי אתה יכול להכיל את הכאב ועדיין להגיב לדברים. העובדה שהדובר הוא ממשפחה שכולה לא אומרת שהוא צודק ולא אומרת שאי אפשר להגיב לו. התגובה צריכה להיות בטעם ובהבנה של מקומו של הדובר. איני יודע מה עוד יש כאן לומר, ואיני רואה שאלה קונקרטית שיש לענות עליה.
המקרה שעורר את השאלה הוא היחס לבנט מבניו ומשפחתו של אותו שוטר ימ"מ שנהרג. מה אותה רוצה שאומר לך על זה? בהחלט אפשר להגיב להם ולומר להם שהם מוסתים ומדברים לא לעניין, ואפשר להקדים שמבינים את הכאב אבל כאב לא מצדיק דיבור לא נאות, כניעה להסתה ביביסטית, ובוודאי לא אומר שהם צודקים. את כל זה אין שום מניעה לומר להם, ואיני רואה כאן לא התלבטות ולא שאלה.
אגב, אפרופו הטרלה, ההקדמות שלך לגבי זה שהשוטר ידע לאן הוא הולך לא קשורות בכלל לשאלה כפי שהצגת אותה. לכן לדעתי זו אכן הטרלה. רציתלמחות על משהו או להביע כעס על תופעה כלשהי, והצגת זאת כשאלה.

לגבי הדמוקרטיה זו שאלה אחרת לגמרי.

השאר תגובה

Back to top button