חסד מעבר לשורת הדין
בס"ד
שלום הרב, לא מזמן קראתי באחד מהמפרשים שמסביר שהגישה שאנחנו הולכים מעבר לשורת הדין זה כדי שהקב"ה יתן לנו שכר טוב בעולם הבא. ויש גם את הכיוון שהוא ילך איתנו מעבר לשורת הדין.
רציתי לשאול אם הרב כתב היכן שהוא באמת מה דעתו בעניין? מצד הסבר פרגמטיסטי אכן כנראה צריך להגיע לחברה נעימה יותר או שכר ועונש מגבוה. אבל האם זה המימד היחידי בסיפור?
למה באמת שהטוב לא יהיה גם הנכון וזהו? (רק דין בלי רחמים).
אני לא מסכים לתזה שהצגת. הסיבה לעשות לפנים משורת הדין היא שזו התנהגות ראויה. כמו שמצוות עושים כי כך ראוי ולא בשביל השכר.
למה מגדירים חלק מהחובות כלפנים משורת הדין, כי זו אינה דרישה בל תעבור אלא מעלה שניתן להיחשב אדם סביר גם בלעדיה. בדיוק כמו שהחוק לא מכיל את כל הדרישות המוסריות.
אני לא בטוח שכל מקרה שעושים בהם לפי שורת הדין אתה תחשב סביר (למשל גרמא) ולהפך, לא כל המקומות שמעבר לשורת הדין זה רק "מעלה" זה יכול להראות אף יותר.
בכל אופן, השאלה היא מה המקור לנהוג ככה לפי דעתך? או במילים אחרות מדוע זוהי התנהגות ראויה?
האם הסיבה לכך היא ללא רדוקציה קודמת במישור הערכי? או שכן קיים רעיון שמכיל את זה, למשל שחברה מתוקנת לא מצליחה להתקיים לאורך טווח ע"י מידת סדום לבד.
אתה מערבב שאלות. טענתי שלפנים מדורת הדין זו מעלה. זה לא אומר בהכרח שאני הייתי רואה זאת כמעלה. התורה/חז"ל רואה זאת כך. גם את המצוות אני לא הייתי מעלה בדעתי בעצמי.
הטענה שכך ראוי לעשות לפנים משוה"ד משקפת תפיסה שכך ראוי. לדוגמה, השבת אבידה אחרי ייאוש זה דבר ראוי אף דאינו חיוב מעיקר הדין. לא בגלל שחברה לא יכולה להתקיים על שוה"ד. להיפך, היא כן יכולה (לכן זה רק לפנים משוה"ד), אבל עדיין כך ראוי לנהוג.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer