השורש השני של הרמב"ם

שו"תקטגוריה: מטא הלכההשורש השני של הרמב"ם
אריה שאל לפני 2 שנים

הרמב"ם כתב שאיםן למנות מצוות שנלמדות מי,ג מידות. הרמב"ן חלק והרב האריך בספרו.
 
האם ידועה לנו דוגמה שהרמב"ן מנה מצווה שנלמדת רק  מי"ג מידות
 
תודה
אריה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

המחלוקת היסודית היא האם זה דאורייתא. האם למנות זה פועל יוצא. כשתמצא מצווה שהרמב"ם לא מנה בגלל העיקרון הזה תוכל לבדוק האם הרמב"ן כן מנה. רוב מוחלט של הדרשות לא מחדשות מצווה אלא מוסיפות פרט במצווה קיימת (כמו קידושי כסף, או קרובים מן האם בפסולי עדות). תוכל לראות בהשגותיו לשורש השני את המחלוקות שלו עם הרמב"ם.

אריה הגיב לפני 2 שנים

ייתכן ששכחת העשין מצווה ז, זכרון מעשה מרים כזהירות מלשון הרע, גם הוא לימוד מדרשה, כי בפשט הפסוקים, גם במעשה מרים וגם בעוזיה, צרעת היא עונש על מרד בסמכות.
עשה טו, ברכת התורה, פשט הפסוק הוא שכאשר משה יזכיר את שם ה', העם ייתן שבח למקום וכמבואר ביומא לז ע"א: "תניא, רבי אומר: כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו. אמר להם משה לישראל: בשעה שאני מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא אתם הבו גדל."
עשה יא, שנצטוינו להקריב כל הקרבנות הבאים בנדבה או בחובה בין שני התמידין לא קודם תמיד שלשחר ולא אחר תמיד שלבין הערבים. המצווה הזו נלמדת מדרשת הפסוקים בתחילת פרשת צו והיא לא פשט הפסוקים.

אריה הגיב לפני 2 שנים

ומאידך, גם הרמב"ם מונה את מצוות תפילה שלכאורה גם היא נלמדת מדרשה.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

למה מדרשה? ולעובדו

אריה הגיב לפני 2 שנים

האם פשט הפסוק הוא עבודה בתפילה או עבודה בקרבנות? הפשט של לעובדו בכל לבבכם לכאורה הוא כמו הרמב"ן שתהא עבודתינו בלב שלם.

השאר תגובה

Back to top button