לגבי תורת השינוי ההלכתי שלך ושיטת הרמב"ם לגבי השתנות טריפות

שו"תקטגוריה: הלכהלגבי תורת השינוי ההלכתי שלך ושיטת הרמב"ם לגבי השתנות טריפות
אורן שאל לפני 2 שנים

שלום הרב,
הרמב"ם בהלכות שחיטה כותב כך:

יב  ואין להוסיף על טריפות אלו, כלל:  שכל שיארע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמי הדורות הראשונים, והסכימו עליהן בתי דיני ישראל–אפשר שתחיה.  ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה, שאין סופה לחיות.  [יג] וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה–אף על פי שייראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין, ואפשר שתחיה מהן:  אין לך אלא מה שמנו חכמים, שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" (דברים יז,יא).

איך זה מסתדר עם תורת השינוי ההלכתי שהצגת בסדרת השיעורים האחרונה על חדשנות שמרנות ומסורת? או שאולי לשיטתך הרמב"ם היה שמרן פשטי?
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

כבר עמדו על כך רבים (ר"מ פיינשטיין והרב רבינוביץ ועוד). יש שהבינו בדבריו שהמסורת אומרת שהקריטריון שטריפה לא חיה אינו סיבה אלא סימן. לולא המסורת אני באמת לא הייתי מקבל זאת. אגב, בטריפות אדם הרמב"ם כותב הפוך, וגם על כך כבר עמדו. בכל אופן, מטריפות אדם אתה רואה שהוא כן שמרן מדרשי, וממילא בטריפות בהמה זו כנראה מסורת (סימן ולא סיבה).

אורן הגיב לפני 2 שנים

בהמשך לשאלה הזו, זכור לי שאמרת בשיעורי חדשנות שמרנות ומסורת שדיני הטריפות צריכות להשתנות בהתאם למדע הרפואה העדכני. כלומר האם אתה סובר בניגוד לרמב"ם שמדובר בסיבה ולא בסימן? ואם כן, למה?
בברכה,

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

לכאורה יש מסורת כזאת, אבל אני בספק רב לגבי זה. לי זה נשמע יותר כמו אפולוגטיקה לא סבירה (כמו תיאוריית האלפיים שנות תורה של החזו"א). אמנם אם מדובר באפולוגטיקה אז הייתי מצפה שהרמב"ם יאמץ גישה כזאת גם בטריפות אדם, ולכאורה זה שאינו עושה זאת מהווה ראיה שכך באמת הוא חושב וזו לא אפולוגטיקה. אבל יש לזכור שבטריפות אדם זה לא מעשי כל כך, ולא מאיים כמו שינוי דיני טריפות בכשרות. איני יודע מה היה בזמנו של הרמב"ם, והאם היה אז איום כזה או לא. בכל אופן, אני לא ראיתי ראיה טובה לתזה שאלו סימנים ולא סיבות.

השאר תגובה

Back to top button