הראיה האונטולוגית

שו"תקטגוריה: פילוסופיההראיה האונטולוגית
רנה שאל לפני 2 שנים

דחית את הראיה בעקבות הטענה שהנבל שחושב שאלוקים לא קיים לא יוכל להעלותו על הדעת כקיים וממילא הראייה של אנסלם עבור היש הכי גדול שניתן להעלותו על הדעת איננו מתקיים כי האדם שלא מיודע עם אלוקים לא מגיע לשם.
אך כיצד דחייה זאת מסתדרת עם התפיסה של קאנט שאלוקים הוא היש המושלם ביותר – דבר קיים יותר מושלם מדבר שאיננו קיים ו-ממילא אלוקים קיים?
כזכור דחית את ערעורו של קאנט וחילקת בין יש שקיומו קונטינגנטי לקיומו הכרחי שזהו כבר כן תכונה לאוביקט.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

תוכל להפנות אותי למקור הדברים. לא זכור לי שכתבתי כך.
התפיסה ששמת בפיו של קאנט היא של אנסלם עצמו. קאנט רק מתאר את הטיעון של אנסלם/דקרט.

. הגיב לפני 2 שנים

הערעור הסופי שלך נמצא בפסקה שלישית עמ' – 143. "יש כאן נק' עדינה שקל לפספ ובכל זאת איני רואה דרך לעקוף אותה".
בנוגע לחילוק של קאנט בין קיום תכונה להתממשות עמ' 123.
בנוגע לערעור שלך על קאנט בין קיום לקיום להכרח המציאות עמ' 127.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

בעמ' 143 לא זה מה שכתבתי. ערערתי על עצם ההנחה שניתן להעלותו על הדעת כקיים, והדגשתי שלפי הנבל הקושי גדול יותר.
בעמ' 123 אני מביא את החילוק של קאנט שאומר שהתממשות של דבר אינה נשוא שלו. מה שאתה הבאת הוא הטיעון של אנסלם ולא קשור לקאנט. בכל אופן, איני רואה שום קשר לדחייה הנ"ל.
ובעמ' 127 הוספתי שהכרחיות של קיום היא אולי כן נשוא, להבדיל מעצם הקיום. שוב לא רואה שום קשר לדחייה הנ"ל.

. הגיב לפני 2 שנים

אכן אני שואל בעקבות כך שעירערת על דברי קאנט (127). אז אנחנו נשארים עם הערעור היחידי שמבחינתך תקף וזהו של עמ' 143.
אותו עירעור תוקף את מה שמציג אנסלם על כך שניתן להעלותו על הדעת.
אבל הוא לא תקף כלפי הראיה שאלוקים מושלם ואחד מתכונות המשולמות זה קיום בהכרח (127) ולכן הוא קיים.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אני לא מבין את השאלה. אנא נסח אותה כאן בצורה בהירה.

- René הגיב לפני 2 שנים

קיימים להבנתי שני ראיות אונטולוגיות לאלוקים שלכא' זהות –
הראיה של אנסלם על היש הכי גדול שניתן להעלותו על הדעת.
והראיה של דקארט על הישות השלמה ביותר.

כאשר אתה טוען שהנבל איננו יכול להעלות את אלוקים על הדעת אתה תוקף את הראיה של אנסלם.
אבל הראיה של דקארט נשארת, כי היא לא מדברת על היכולת הקוגניטיבית שלנו, אלא על עצם הגדרת המושג – היש השלם ביותר.
שם נהוג לטעון כמו קאנט שקיום איננו תכונה (משלמות) אלא השמה של המושג במציאות. אך אתה טוען נגדו שהוא צודק רק לגבי ישויות קונטיגנטיות אך לגבי הכרחי המציאות זה לא תקף, כי הכרח המציאות כבר גורר תכונות "שונות".
ממילא מדוע אתה דוחה את כך שאלוקים זה הישות השלמה ביותר – קיום בהכרח יותר שלם מישות שלו קיימת ומכאן שהיא קיימת.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

קודם כל, עסקתי בניסוח של אנסלם ולא של דקרט. אנסלם מדייק יותר, והסברתי זאת לאורך השיחה.
מעבר לזה, הקיום אינו תכונה, ההכרחיות שלו היא תכונה. לכן גם ביש הכרחי הקיום אינו תכונה.
בשורה התחתונה עיקר הטענתי הייתה שהטיעון אינו אונטולוגי. השאלה האם מסקנתו נכונה או לא, היא נכונה כמובן. בשאלה האם הטיעון כשמשלימים את ההנחות הנוספות הוא תקף, בהחלט כן. אבל ניתן לחלוק על ההנחות הנוספות שפירטתי לאורך הדרך.

/ הגיב לפני 2 שנים

מעניין אתה אומר שגם אם הכרחיות זה תכונה הקיום והתממשות של המושג לא קשורה לטיעון.
למשל ניתן לדבר שאלוקים לא קיים זה סתירתי אבל כלפי המישור של המושג ולא האובייקטיבי?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אם הוא קיים אז זה בהכרח. אבל עדיין ייתכן שאינו קיים (כי קיום אינו תכונה/נשוא). לכן לומר שהוא קיים לא בהכרח זה סתירתי, אבל לומר שאינו קיים אין בזה סתירה.

השאר תגובה

Back to top button