לא פלוג
שלום הרב. רציתי לשאול מה הסברה מאחורי הטענה של ״לא פלוג״. הרי סוף סוף אם יש טעם וסברה לעשיית פעולה או המנעות ממנה, כך ראוי לפעול, ומה שייך להכניס מקרים נוספים לא קשורים? לדוגמה, איסור עשיית פעולה המצריכה עיון לאור נר שבת גבוה, שם אין חשש שיטה את הנר. תודה