הבדלי נוסח בתורה

שו"תקטגוריה: אמונההבדלי נוסח בתורה
אורן שאל לפני 2 שנים

שלום הרב,
לאחרונה נתקלתי בהבדל נוסח מעניין בספר דברים:
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.; כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ  
ואילו לפי נוסח קומראן והנסח המשתקף בשבעים יש לגרוס כך: בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני אלהים, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו
נראה שהנוסח של השבעים וקומראן יותר מסתדר מבחינת הגיונית. לפי נוסח המסורה הפסוק נראה מוזר, כי מה הקשר בין מספר העמים השונים בעולם למספר בני ישראל? למה שעליון יפריד את בני האדם למספר עמים שונים דווקא כמספר בני ישראל, לכאורה זה מספר שרירותי (בין אם זה 12, 70 או 600 אלף). אבל לפי נוסח קומראן והשבעים, הדברים נראים יותר הגיוניים – יש את אל עליון שמחלק את האנושות לעמים שונים לפי מספר בני האלוהים (עם לכל אל), כאשר ה' הוא אחד מבני האלוהים והוא קיבל את עם ישראל וארץ ישראל כחלקו ונחלתו. כלומר ה' הוא אל פטרון של עם ישראל, אבל לא היחיד. זה גם מסתדר עם פסוקים אחרים במקרא כמו: "מי כמוך באלים ה'" (משמע שה' הוא האל הכי טוב מבין כל האלים), "אל קנא" (משמע שה' מקנא באלים האחרים אם בני ישראל עובדים להם במקום לו). "כל העמים ילכו איש בשם אלהיו, ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד", "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (משמע שה' הוא האלוהים שלנו ולא של עמים אחרים), "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר" (משמע שה' הוא לבדו הנחה אותנו במדבר, הוא ולא אף אחד אחר מבין האלים האחרים ולכן אנחנו חייבים להיות נאמנים לו ולא לאלים אחרים), "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה" (משמע שיש אלוהים אחרים למצרים וה' יכול לעשות בהם שפטים)
ייתכן שנעשה שינוי עריכתי בשלב מאוחר יותר שהחליף את המילה אלהים בישראל עקב שינוי תפיסה הדרגתי מפוליתאיזם למונותאיזם. 
אם כי ראוי לציין כאן את המדרש בפרקי דרבי אליעזר פרק כד
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשִׁבְעִים מַלְאָכִים הַסּוֹבְבִים כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְאָמַר לָהֶם, בֹּאוּ וּנְבַלְבֵּל אֶת לְשׁוֹנָם. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד אֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית יא, ז] הָבָה נֵרְדָה, אֵרְדָה אֵין כְּתִיב אֶלָּא נֵרְדָה. וּמִנַּיִן שֶׁהִפִּיל גּוֹרָלוֹת בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים לב, ח] בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם. וְנָפַל גּוֹרָלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַבְרָהָם וְעַל זַרְעוֹ [נ"א בֵּיתוֹ], שֶׁנֶּאֱמַר [שם ט] כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶבֶל וְגוֹרָל זֶה שֶׁנָּפַל עָלַי רָצְתָה נַפְשִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים טז, ו] חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים. וְיָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשִׁבְעִים הַמַּלְאָכִים הַסּוֹבְבִים כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וּבִלְבֵּל אֶת לְשׁוֹנָם לְשִׁבְעִים גּוֹיִם וּלְשִׁבְעִים לָשׁוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד גּוֹי וּכְתָבוֹ וּלְשׁוֹנוֹ. וּמִנָּה מַלְאָךְ עַל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה [נ"א לשון ולשון], וְיִשְׂרָאֵל נָפַל בְּחֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר [דברים לב, ט] כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. 
המדרש הזה מציע איזושהי פרשנות מתונה יותר לעניין אם כי עדיין דחוקה לדעתי.
בכל אופן, מה לדעתך המשמעות של הבדל נוסח זה? איזה נוסח נכון יותר לדעתך? ובכלל איך נכון לדעתך להתייחס להבדלי נוסח בין נוסח המסורה לנוסחים אחרים שמצויים בידינו.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

כידוע לך, איני עוסק בתנ"ך. הפרשנויות השונות אפשריות, ואפשר להעלות שיקולים לכאן ולכאן ואין בהם משהו מכריע. אין לי דרך לדעת מה הנוסח הנכון יותר. אני יכול להסביר גם את הנוסח שלפנינו והוא לא נראה לי בלתי סביר. למשל במדרש הגדול מסביר שמספר בני ישראל הוא 70 שירדו מצרימה, שמספרם כשבעים האומות. אבל בהחלט אפשרי שזה עבר עריכה.
אגב, יש את בני האלוהים שבאו על בנות האדם בתחילת ספר בראשית.

אורן הגיב לפני 2 שנים

השאלה אם אתה חושב שהתפיסה המונותאיסטית הייתה ידועה בעם ישראל מראשיתו, או שזו תפיסה שהתפתחה באופן הדרגתי לאורך השנים

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

לא יודע. אם הקב"ה התגלה לאברהם אז אני מניח שהוא ידע מי מדבר איתו. אם זה סיפור מיתי אז זה משהו אחר.

אורן הגיב לפני 2 שנים

על הצד שהטקסט עבר עריכה, למה לדעתך נעשתה העריכה הזו? הרי אם מקור הטקסט של שירת האזינו הוא קדוש, אז עדיף להשאיר אותו כמו שהוא וממילא לא ננעלו שערי הפירוש, ואם מקור הטקסט לא קדוש, אז למה פשוט לא להשמיט את כולו וזהו.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

כמו עושים היום. מתאימים את הטקסט לאג'נדה העדכנית. נראה שהעריכה נעשתה גם היא ברוח הקודש.

אורן הגיב לפני 2 שנים

אבל בימינו ההתאמה של הטקסט לאג'נדה העדכנית נעשית בדרך של פרשנות ומדרש ולא בדרך של שינוי נוסח.

לגבי עריכה ברוח הקודש, הרי אם הגרסה לפני העריכה קדושה, איך ייתכן ששינוי טקסט קדוש לגרסה אחרת נעשה ברוח הקודש? הרי זו פעולה פסולה.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

בהחלט משנים (לצערי). עשו זאת גם בספרי קודש חמיניהם, עד תקנת ר"ת לא להגיה בספר עצמו. ובוודאי בספרים של רבנים שתלמידיהם מצנזרים אותם כדי להתאימם לאג'נדה. נפוץ מאד.

י.ד. הגיב לפני 2 שנים

גם אם הייתה צנוזרה לא עזר לה. כבר הרמב"ן עלה על כך שיש 70 בני אלים (בלשונו מלאכים) המפוקדים על כל אומה ואומה גם בלי צורך בפסוק מפורש כמו שהוא מסביר בספר דברים פרק ד פסוק יט:
"אשר חלק ה' אלהיך אתם לכל העמים" – כי לכולם כוכב ומזל וגבוהים עליהם מלאכי עליון כגון הנאמר בדניאל שר מלכות פרס ושר מלכות יון ובעבור כן יעשו להם אלהים מהם ויעבדום ואמר ואתכם לקח ה' כי אתם חלק השם לא תקימו עליכם שר או עוזר זולתו כי הוא הוציא אתכם מכור הברזל שהייתם בתוך מצרים בכור אש ועצים והוציא אתכם משם כנגד שריהם שעשה בהם שפטים ולולי שהפילם לא הייתם יוצאים כי היו הם במעלתם שלא תצאו והנה עשה כל זה כדי שתהיו לו נחלה ותהיו לשמו הגדול סגולה מכל העמים

ישי הגיב לפני 2 שנים

אתה שוכח שהתורה ניתנה במציאות שבה היו הרבה עובדי אלילים. גם אם אין במציאות הרבה אלים, היו הרב אנשים שעבדו אלילים מסוימים. כלומר התורה מתייחסת לאלים שאנשים עובדים. נכון שהם לא קיימים במציאות אבל אלה אלים שבאמת נעבדים. נראלי שהדברים די פשוטים ואת כל הפסוקים אפשר(זה גם הפשט) להבין בצורה זו.

בס"ד ה' בניסן תשפ"ב (25 שנים לפטירתה של פרופ' נחמה ליבוביץ)

'בני האלקים' הם כינוי ידוע למלאכים בספרי דניאל ואיוב. למשל באיוב פרק א: 'ויהי היום ויבאו בני האלקים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן להתיצב בתוכם', וכן באיוב: 'ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים'. ובדניאל פרק ג, כאשר נבוכדנצר רואה את חנניה מישאל ועזריה הניצלים בכבשן האש, הוא מתאר את מראהו של המלאך שאיתם: 'ורוה די רביעאה דמי לבר אלקין' (וכן ב'בריך שמה' שבספר הזוהר: 'ולא על בר אלקין סמיכנא' [=לא על מלאך אני סומך].

כך שאיש לא היה צריך 'לתקן' את התורה לו היו נאמר בה 'למספר בני אלקים', שהרי היה ניתן לפרש שמדובר במלאכים, שקיומם מוזכר בתורה לא אחת. אלא שאין צורך לתקן את 'למספר בני ישראל' המתפרש יפה כפשוטו, ש70 האומות שנוצרו בפרשת נח מכוונים כנגד 70 בני יעקב, כי עם ישראל הוא 'הלב שבאיברים'.

גם לא ניתן 'לתקן' או 'לצנזר' את נוסח המסורה שהסופרים הקפידו עליו כבבת עיניהם, והוא נלמד ע"י רבבות תלמידים ונקרא באלפי בתי כנסיות בכל רחבי העולם, שכולם הקפידו לשנן ולקרוא את נוסח התורה בדקדקנות. כל ילד מגיל חמש ומעלה הקדיש את כל יומו (לרבות חלק מהלילה) לשינון כ"ד ספרי המקרא. כל ניסיון 'לתקן' היה נתקל בהתנגדות מכל תפוצות ישראל.

לעומת ההקפדה המדוקדקת על הוסח התורה אצל 'הסופרים' ותלמידיהם – היו חגים שהשתקעו כל כך בתרבות ההלניסטית עד שלשון התורה נשתכחה מהם והם נזקקו לתרגומים מכלי שני, וכאן היה חופש פעולה ל'מלומד' שבקהילה שיכול היה 'לתקן' מה שלא נראה לו, ללא התנגדות מהקהל שלא ממש היה 'בעניינים'. אז מהיהודיםההלניסטים ומפורשי 'כת קומראן', נבוא לבטל את המסורת המוצקה.

ה'חכמולוג' שהחליט 'לתקן' את הביטוי 'יצב גבלות עמים למספר בני ישראל', לא חשב על הרעיון ש70 העמים שבפרשת נח, מכוונים כנגד 70 בני יעקב שבאו מצרימה, מפאת חשיבותם של בני ישראל שכל אחד שקול כנגד אומה שלימה מאומות העולם, וכשלא מבינים טקסט – 'מתקנים' ללא צורך.

בברכה, יפתח להד ארגמון-בקשי

'בני האלהים' בבראשית שבאו על בנות האדם, יכול להתפרש בפשוטו על 'בני המנהיגים, אילי הארץ' שהרי 'אלהים' בלשון התורה הוא גם כינוי ל'שופט', ואולי הועבר בהשאלה גם ל'שופט כל הארץ'

תיקון הגיב לפני 2 שנים

פיסקה 4,שורה 1-2

לעומת ההקפדה המדוקדקת על נוסח התורה אצל הסופרים ותלמידיהם – היו חוגים שהשתקעו בתרבות ההלניסטית עד…

השאר תגובה

Back to top button