בחירה חופשית

שו"תקטגוריה: פילוסופיהבחירה חופשית
בחור ישיבה שאל לפני 2 שנים

לאחרונה ראיתי בפורום האייל הקורא טיעון נגד בחירה חופשית שנראה טיעון חזק מאוד אני מעתיק אותו כאן ואשמח לשמוע מה דעת הרב על הטיעון הזה 
חוק השלישי הנמנע 
 
 
המונח "רצון חופשי" מתייחס לאפשרות בחירה בין כמה אלטרנטיבות. לשם פשטות, הבה נניח שתיים. כאשר צריך לבצע בחירה ביניהן, אפשר לעשות זאת באופן דטרמיניסטי, על פי אלגוריתם קבוע, בדומה לתרשים זרימה שמקובל אצל מתכנתים, ואפשר לעשות זאת באופן אקראי על ידי הטלת קוביה, או באמצעות המקבילה הקוואנטית שלה – אטום רדיואקטיבי ומונה גייגר. הניסיון למצוא עוד אפשרות מלבד שתי אלה מביא אותנו במהרה לאותה מסקנה אליה הגיע אביגדור קהלני כשהסתיימה ספירת הקלפיות: אין דרך שלישית. כשמישהו טוען שבנוסף לשתי האפשרויות האלה ניתן לבחור גם "באופן חופשי", ואנחנו דוחקים בו שיסביר איך מתבצעת בחירה כזאת, זה נגמר תמיד בכך שהוא מכניס למשחק גורם נוסף: החשק שלו, או הרצון שלו, או הנשמה שלו – גורמים "חופשיים" מכל הגבלה פיזיקלית, שאמורים, איכשהו, לענות על הבקשה שלנו. "בחרתי באופן חופשי לפי מה שהתחשק לי, מה שהרצון שלי הורה לי", הוא יאמר.
 
אבל לאחר שנייה של מחשבה מתחוור שגם מר רצון, הסוכן החדש שנקרא לדגל, צריך לבצע אותה בחירה מסתורית "חופשית" מתוך רשימה זאת או אחרת, ולא פתרנו כלום. הרי ה"רצון החופשי" עצמו, גם הוא צריך להחליט באיזשהו אופן מה מתחשק לו או מה ראוי בעיניו, וגם הוא עומד בפני רשימה ובפני אותה בעיה ממנה התחלנו. הרשימות, אגב, אינן חייבות להיות זהות: "אני" יכול לעמוד בפני רשימה הכוללת את שני הפריטים "לאכול את חפיסת השוקולד שלפניי" או "לא לאכול את החפיסה", והרצון שלי יורה לי בהתאם לבחירה שהוא עשה מתוך רשימה אחרת: "דיאטה זה טוב" ו"שוקולד זה טעים". הרשימות שונות, אבל הבעיה אותה בעיה, ומכאן שהסוכנים האלה אינם פותרים כלום; הם רק מגלגלים את הבעיה לרמה אחרת, בבחינת "הרוצה לבלבל, ירחיק עדותו". גם בעולם הנשמות החופשיות מכל אילוץ פיזיקלי, בעולם בעל חוקים שאינם מוכרים לנו או בעולם חסר חוקים בכלל, אי אפשר לסוכן שבחרנו להתחמק מהצורך לבחור. חוץ מאשר הזעקת סוכן נוסף וגלגול של תפוח האדמה הלוהט הזה אל ידיו, לא נתקלתי בשום הסבר מניח את הדעת לשאלה: איך, בסיכומו של דבר, בוחרים באופן חופשי 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

עניתי על הטיעון הנדוש הזה בספרי ובמאמר שמתקצר אותו. הוא מציג את טיעון הדילמה של פיטר ואן אינוואגן שהסברתי שהוא סתם אי הבנה שמניחה את המבוקש. הנחתו היא שאו שהתוצאה נקבעת דטרמיניסטית על ידי הנסיבות או שזה שרירותי. אבל הליברטאן טוען שיש אפשרות שלישית: קביעה מתוך הכרעה רצונית. זהה לא דטרמיניסטי כי אני מחליט כך או אחרת. וזה לא שרירותי כי אני פועל משיקול ערכי ולמען תכלית ולא סתם.

בחור ישיבה הגיב לפני 2 שנים

איזה פרק / עמ' בספר הרב מדבר על זה

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

תחילת פרק רביעי. אבל התשובה במלואה מצויה בפרק השני, שם אני מבחין בין הדרך הזאת לבין ליברטאניזם לבין אקראיות.

בחור ישיבה הגיב לפני 2 שנים

מה שאתה כותב זה בדיוק הבריחה אל הרצון שהוא מדבר עליה
אבל השאלה למה אדם רוצה א ולא ב בסופו של דבר זה או סיבתי או אקראי זה לעולם לא בחירה שלו

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

וזו בדיוק הטעות שאני מדבר עליה. כשאתה שואל למה הוא רוצה, אתה מניח שיש לזה סיבה. אבל המשמעות של חופש הרצון היא שאין. יש לזה תכלית ולא סיבה. הוא בוחר בזה לתכלית כלשהי.

בחור ישיבה הגיב לפני 2 שנים

מה הכונה הוא בוחר לתכלית כלשהי למה הוא בוחר לתכלית הזאת ולא אחרת למה אחרים לא בוחרים לתכלית הזאת
בסופו של דבר זה רגרסיה ראובן בחר א כי הוא רצה (וברצון הזה נכלול רצה לתכלית כל שהיא או כל דבר אחר) עכשיו נשאל על הרצון יש סיבה שהוא רצה א אם יש סיבה זה לא אשמתו אם אין סיבה זה לא אשמתו אם זה כי הוא רצה לרצות למה הוא רצה לרצות וכן הלאה והלאה

מיכי הגיב לפני 2 שנים

עניתי על כך תשובה מאד ברורה. אין טעם לחסור שוב ושוב.

השאר תגובה

Back to top button