הרמב"ם
הרב שבוע טוב.
לפי פירוש הרמב"ם ז"ל לגבי חטא האכילה מעץ הדעת, לא ברורה משמעות הציווי שנצטוו לא לאכול ממנו, הרי ההחלטה לשמור את המצווה היא החלטה רצונית ערכית ללא קשר לתבונה – אמת או שקר. אז אם כן איך אומר הרמב"ם שלפני החטא עולם האדם היה רק עולם התבונה?
לפי זה אין טעם לצוות את האדם לבצע הכרעה ערכית כלשהי אם אין בעולמו אלא רק אמת ושקר ולא טוב ורע.