כונה ורצון

שו"תכונה ורצון
יוסי שאל לפני 4 שנים

שלום הרב, האם תוכל לנסות להגדיר באופן חד את ההבדל בין כונה לרצון? אני כמובן מתייחס לחילוק שמובא בגר"ח ובעונג יו"ט (ובטח באחרונים נוספים). הבנתי שהמושג כונה מתייחס יותר להבנה של המעשה, כלומר מה נעשה כאן, והרצון הוא פשוט רצון (אין לי מילים אחרות להסביר אותו), אז אשמח לחידוד.
שבת שלום

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

המושג כוונה שמופיע בתלמוד (דין אינו מתכוון) מתפרש אצל ר' חיים בשתי צורות: ידיעה ורצון. לכן אין אצלו הבחנה בין כוונה לרצון אלא בין ידיעה לרצון. זה שני הדינים של אינו מתכוון של כל התורה ואינו מתכוון של שבת. אלא אם אתה מדבר על ר' חיים אחר, ואז אבקש שתביא אותו.

יוסי הגיב לפני 4 שנים

התכוונתי לזה (ובאמת המושגים פה זה כוונה ודעה): חידושי ר' חיים הלוי הלכות יבום וחליצה פרק ד
"ונראה מוכרח מזה, דחלוק דין גירושין וקידושין מדין חליצה ולשמה, דבגירושין וקידושין צריך דעת בעלים על עצם הגירושין והקידושין, ומשום דעיקר הקידושין וגירושין נעשה ע"י הבעלים, והם האוסרים והם המתירים, ועל כן צריך דעתם, ולא מהניא מה שאחרים מלמדין אותן, כיון דהם בעצמן לאו בני דעה נינהו, משא"כ בחליצה ולשמה, אין בהם דין דעת בעלים, ורק כוונה הוא דבעינן על עצם מעשה החליצה, והפטור ממילא בא מדין תורה, וזהו שהביאו התוס' דהיכא דאין צריך רק כוונה לחוד מהני מה שאחרים מורים אותם, וכמו דמהני לאשוויי לשמה, ושם ג"כ לא בעינן רק כוונה לחוד".
ובעונג יו"ט: וטעמא דמילתא נ"ל דדוקא גבי כתיבת הסופר הוא דמהני געע"ג. אבל לענין קדושין וגירושין דבעל עצמו וכן לענין תרומה לא מהני. משום דבאמת במחשבה שהצריכו חכמים עם המעשה. יש תרי גווני מחשבות א' מחשבה המורה על עשיית המעשה דהיינו שהוא צריך לחשוב בדעתו למה הוא עושה מעשה הזאת. ועיקר פעולת הדבר נגמר ע"י המעשה. רק שאמרה תורה שאין המעשה פועלת אא"כ מחשב בדעתו בשעת עשייתו למה הוא עושה דבר זה. ויש מחשבה שהיא בעצמה גורמת ופועלת ענין המעשה כמו גבי גט וכל הקנינים שאין האשה מתגרשת אלא אם הבעל רוצה ואין המקח נקנה אא"כ המוכר ולוקח רוצים להקנות ולקנות רק שאמרה תורה שאין הגט נגמר בדברים ורצון לחוד אא"כ נעשה הדבר ע"י מעשה כגון גט ע"י כתיבת ונתינת ספר כריתות. ומקח ע"י מעות ומשיכה אבל באמת גם הרצון שלהם פועל הקנין ואינו בא להורות על פעולת המעשה למה עושה אותה רק שהוא מעצם הקנין אלא שאין רצון הלזה עושה פעולתו רק ע"י מעשה:

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שנים

רצון מתאר משיכה\תשוקה\איווי למצב עניינים, שהאדם חושב\מאמין\מרגיש שיעשה לו טוב לו יתגשם בפועל. "רְצוֹן-יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה" , "לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ".

כוונה מתייחס לרצון המסויים שיש מאחורי עשיית מעשים מסויימים.

יש עוד גורם שחסר וזה להוציא לפועל. הרבה פעמים יש רצון אך ללא מעשה.

והקשר לידיעה הוא שבשביל לדעת אילו מעשים יש לעשות צריך לדעת כיצד עובד העולם.

כוונה מלשון כיוון. הכיוון מוכתב בכל רגע ורגע מתוך: רצון+רצון להוציא לפועל+תפיסת עולם.

קרדיגנו הגיב לפני 4 שנים

הפוסק, חוששני שכאן עוסקים במושגים הלכתיים ופירושם נדרש להיות צמוד להקשרים ולהשלכות.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אז לא התכוונת לזה. אני דיברתי על החילוק של ר"ח בדיני אינו מתכוון.
כאן נראה שהחילוק הוא לגבי הדעת. לחשו"ק אין דעת, ולכן לא מועיל גם ללמדם. אבל במקום שצריך רק כוונה למעשה (שלא ייעשה במתעסק) בלי הבנה של מה הוא אומר אפשר גם ללמד אותם וזה מועיל.
בחליצה יש כמה ראיות שלא נדרשת גמירת דעת אלא צריך שהמעשה ייעשה על ידי האדם. אבל גיטין וקידושין הם מעשים של החלת חלות כמו בעלות, ושם נדרשת דעת.

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שנים

קרדינגו, רצון וכוונה אינם מושגים הלכתיים אלא מושגים פסיכולוגיים אנושיים.
וההלכה מנסה לברר מהם ומה עושים איתם.

יוסי הגיב לפני 4 שנים

תודה

אסף הגיב לפני 4 שנים

כעין מה שהגרש"ש מזכיר בכמה מקומות שיש כוונה על המעשה שאני מתכוון שהמעשה יעשה ויש כוונה על החלות שיחול הגר"ח רק קורה לזה במילים יותר כלליות

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

נכון מאד

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

האחד הוא ההיפך ממתעסק והשני הוא ההיפך מאינו מתכוון.

השאר תגובה

Back to top button