מתווה הכותל וחוק הגיור: מבט נוסף על כפילות נורמטיבית (טור 80)

בס”ד   בימים האחרונים הממשלה קיבלה שתי החלטות שמעוררות כעס גדול בארץ ובעולם: היא ביטלה את מתווה הכותל (שמטרתו לאפשר תפילה סבירה של אנשים שמעוניינים בסטנדרטים לא אורתודוקסיים, כמו אלה שלא רוצים הפרדה בין נשים וגברים, או נשים שרוצות להניח תפילין או להתעטף בטלית) שהיא עצמה החליטה עליו, וחוק הגיור שנותן את המונופול בתחום זה המשיכו לקרוא »

רוב בבית דין ובכלל (טור 79)

בס”ד בטורים 66 ו-69 עסקתי בהליכה אחר הרוב (בראשון השאלה היתה האם הרוב קובע ובשני האם הרוב צודק). ראינו שם שבניגוד לרוב דמוקרטי שיסודו בזכות האזרח להשפיע על גורלו, רוב בבית דין מיועד להתקרב ככל האפשר לאמת. בטור הזה אשוב לעסוק בשתי השאלות הללו, בראשונה מן ההיבט ההלכתי ובשנייה שוב מן ההיבט ההסתברותי. השאלה הראשונה המשיכו לקרוא »

עוד על התפילה (טור 78)

בס”ד הפוסט הקודם שעסק בתפילה, בבית הכנסת ובתופעת העלונים, עורר דיון ער ומרובה תגובות. הדברים חידדו אצלי כמה נקודות והבהירו לי שחלק מדבריי וממטרותיהם לא הובן וגם עזר לי לגבש עמדה יותר מחודדת. לכן החלטתי להמשיך את הדיון בפוסט נוסף. זהירות, יש טוויסט בעלילה. שאלת העלונים לא אעסוק כאן בתופעת העלונים. גם בפוסט הקודם היא המשיכו לקרוא »

בית הכנסת כזירת הטפה לקהל שבוי: מבט נוסף על התפילה (טור 77)

בס”ד אני משליך עליכם פוסט נוסף תוך יומיים, מפני שבתפילת שחרית בשבת האחרונה, תוך כדי קריאה של ספרו המונומנטלי של קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה (עוד מפעל תרגום מופתי של מכון שלם, תודה להם שוב ושוב על מילוי שהותי בביהכ”נ בתוכן אינטלקטואלי מענג), חלפו בי, ולא בפעם הראשונה, מחשבות על בית הכנסת בכלל, ועל מה המשיכו לקרוא »

מבטים סותרים או משלימים? (טור 76)

בס”ד אחרי המנוחה שקיבלתי בעקבות הפוסט האחרון (שבעוונותיי לא היה אקטואלי אלא עסק בנושאים חשובים באמת, ולכן זכה לתגובה אחת במקום מעל 200 בפוסט הקודם), ראיתי כי טוב והחלטתי להמשיך את המנוחה ולקיים בי מקרא שכתוב “וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד”. לפני זמן מה התפרסם מקרה המשיכו לקרוא »

“ולא תתורו אחרי עיניכם” – על שטחיות בתפיסת עובדות (טור 75)

בס”ד פרשת שלח פותחת בשליחת המרגלים “לתור את הארץ”. הפועל לתור חוזר לא מעט בפרשה, ומתקבל הרושם שעיקר הבעייה שלהם היתה בכך שהם תפקדו כתיירים, כלומר התרשמו ממראה העיניים המיידי ולא חקרו יותר מדיי את משמעות הדברים. בסוף הפרשה מופיעה פרשת ציצית ובתוכה הציווי “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם”, שהוא לכאורה התיקון לחטא המרגלים. המשיכו לקרוא »

על תיוגים ודיונים, או: האם אני אפיקורוס? (טור 74)

בס”ד בימים האחרונים הגיעו אליי עדכונים על כך שיהודי בשם אבישיי גרינצייג פתח דיון בפייסבוק על היותי אפיקורוס. בפתח הדברים מופיעה ההכרזה: “לא נעים לומר אבל מיכאל אברהם הוא לא רב אלא אפיקורוס בהגדרה”. תלמידים וידידים שלי הפנו את תשומת לבי לדיון הזה, ורבים מהם הביעו זעזוע ועלבון מהדברים ומחלקים מסוימים מתוכן הדיון שם ומסגנונו. המשיכו לקרוא »

על ההפלות: הלכה, מוסר ודיון ציבורי (טור 73)

בס”ד לפני כמה ימים שוחחתי עם חברים (לא דתיים) שבתם נמצאת בהליכי מיון לקראת לימודי רפואה. במהלך השיחה נזכרתי בסיפור שמלווה אותי כבר שנים לא מעטות על בחור בוגר ישיבת הסדר שהגיע לראיון לקראת לימודי רפואה. המראיינים שראו מולם מועמד דתי שאלו אותו מה הוא יעשה אם יגיע אליו מקרה שמחייב הפלה מלאכותית (מדובר במצב המשיכו לקרוא »

משמעותו של מתן תורה: הכרעה והכרח (טור 72) ׁ

בס”ד הפוסט הקודם עסק במשמעותו של מתן תורה. הטענה היסודית היתה שהציוויים לא באו לחדש לנו את רצון ה’ אלא לצוות עלינו, כלומר לקבוע את האסור, החובה והמותר. מעמד הר סיני הוא אקט החקיקה שהפך נורמות רצויות (מוסרית) לנורמות מחייבות (דתית והלכתית). הפעם ברצוני להמשיך את קו המחשבה הזה ולהצביע על כפל הפנים של מעמד המשיכו לקרוא »

משמעותו של מתן תורה: קיום מצוות ללא מצווֶה ׁ(טור 71)

בס”ד השבוע חל חג השבועות וזהו הזמן המתאים לעסוק במשמעותו של מתן תורה. כרקע אביא כאן כמה משפטים מתוך מייל שקיבלתי מאלחנן שילה שהוציא כעת ספר חדש, וזו לשונו: ספרי ההגותי יהדות קיומית יצא לאור. ספר זה (שכתיבתו ארכה כ 20 שנה), אני רואה בו את ייעודי בחיי, לתת אלטרנטיבה בין דתיות לחילוניות, ליצור “יהדות רצופה, בין המשיכו לקרוא »