על שמרנות, רציונליות וצורת התבטאות (טור 263)

בס"ד

בשבת הקרובה עומדת להתפרסם בעיתון מודעה על הטרילוגיה. העלינו אותה בכמה פורומים כדי לקבל תגובות, ולא מעט מהתגובות טענו שהיא מתנשאת, נחרצת ופרובוקטיבית מדיי. למען האמת זה מאד הפתיע אותי, שכן מבחינתי לא היה בה שום דבר מכל אלו. חשבתי שמן הראוי להסביר את הדברים, ולו רק מתוך הערכה לכל אלו ששותפים לדיון ולעיסוק בנושאים הללו בקבוצות השונות. אעשה זאת בקצרה יחסית, כי רוב ככל הנושאים הללו כבר נדונו על ידי לא פעם.

ראשית, הנה המודעה:

הטענות שעלו התייחסו בעיקר כלפי הכותרות שבאדום. כאמור, הטענה שהשמרנות הדתית נכשלת נראתה בעיני חלק מהאנשים דוקרת. יש כאן ביקורת חריפה, ואולי פרובוקטיבית, וכמובן גם נחרצות כאילו כל האמת אצלי. כל זאת, במקום להציע עמדה עניינית ושקולה כראוי לדיון שמכבד את עצמו ואת המתדיינים.

בהתחלה חשבתי שאולי פספסתי כאן משהו. הפנמתי את הביקורות, שמעתי את הטון של המגיבים, וחשבתי שכנראה זה בוטה מדיי. בשיחה עם איש פרסום הוא טען שהבוטות דווקא חשובה בשביל האפקטיביות הפרסומית והתעוררות השיח והדיון. אבל אחרי כמה שעות של התלבטות (בין שיעור לשיעור), הגעתי למסקנה חד משמעית שאיני מסכים כלל לביקורת הזאת, ולא משיקולי פרסום ויחסי ציבור אלא משיקולים מהותיים. כעת אנסה להסביר מדוע.

כרקע לדברים, עליי להזכיר שדוברים שמרניים רבים נוהגים להתבטא כלפי רבנים ודוברים ליברליים כאילו הם כופרים, אפיקורסים, אין לצרפם למניין, סוכני הסיטרא אחרא (הקרן החדשה והאיחוד האירופי), עמי ארצות, חסרי יראת שמים, עוכרי ישראל, מעכבי גאולה וכו' וכו'. שלא לדבר על פעילות למניעת מינויים שלהם למשרות ותפקידים שונים. אלו לא טענות נדירות, אלא יומיומיות. חוגים שמרניים עוסקים בסתימת פיות וחוסר מתן אפשרות להתבטא ולהתנהל באופנים ליברליים במוסדות וביישובים שונים, וכמובן אין מה לדבר על לגיטימציה לחשוב אחרת. אלו מעשים שבכל יום. כבר כתבתי לא פעם (כולל בטור האחרון) שאין לי מאומה נגד נחרצות. לא פעם קראו לי אפיקורס וראיתי בכך התבטאות לגיטימית לגמרי. זה מה שהאיש חושב עליי אז למה שלא יאמר זאת?! אבל גם אם אין לי בעיה עם אמירות כאלה, קשה לחלוק על כך שמדובר באמירות בוטות, נחרצות (האמת כולה אצלי) ואולי גם מתנשאות (בזה אני דווקא לא בטוח).

לעומת כל זה, אני כותב את המשפט ה"בוטה" הבא: "השמרנות הדתית נכשלת". תהרגו אותי אם אני מבין מה לכל הרוחות בוטה כאן. זה בדיוק מה שאני חושב: שהשמרנות נכשלת. אין כאן פרובוקציה, לא אמירה בוטה וגם לא התנשאות. זהו תיאור פשוט של טענתי, וקריאה לכולנו להתעורר. אמנם נחרצות בהחלט יש כאן, אבל אכן אני נחרץ בדעתי שהשמרנות נכשלת. האם אסור לאדם להאמין במשהו או להביע את אמונותיו? האם מצפים ממני לא לומר זאת? למה? מה הבעיה בהבעת עמדה עניינית מסוג זה? קבוצה X נכשלת. אם הייתי אומר זאת על הליברלים, זה גם היה פוגע? כשאומרים שהחינוך הליברלי נכשל (למשל, יש שם אחוזי חילון גבוהים יותר, חוסר צניעות ביחסים בין גברים לנשים, שמירת מצוות מחופפת יותר), האם זו אמירה פוגעת? בעיניי ממש לא. היא יכולה להיות נכונה או לא נכונה, אבל אין בה שום דבר מעבר להבעת עמדה לגיטימית לגמרי. אני ממש לא מצליח להבין את הטענה שמדובר בבוטות וחוסר כבוד.

אגב, ההצעה המקורית בניסוח המודעה הייתה שהשמרנות נכשלה, ואני דרשתי לתקן לניסוח בהווה: נכשלת. התכוונתי שלא ייראה כאילו יש כאן פסק סופי במבט כולל על תהליך שלם (מכיסאו של הקב"ה. שזה באמת קצת מגלומני), אלא תיאור של תהליך שקורה עכשיו (להבנתי) ומחייב את כולנו לבחון מסלולים אחרים (זו תת הכותרת במודעה). אגב, בחינת מסלולים אחרים היא בדיוק אותו משהו ששמרנים לא מוכנים לעשות. אני גם הקפדתי לא לציין ציבור מסוים או רב מסוים (כי באמת איני מתכוון דווקא למישהו מסוים), אלא לבקר גישה/תפיסה עקרונית (השמרנות). בעיניי, אין דבר לגיטימי וענייני מזה.

ובכל זאת, עובדה היא שרבים מקוראי המודעה חשו שהדברים חריפים מדיי. היה קשה לי להבין מדוע אמירה כה פשוטה ולגיטימית נתפסת אצלם כחריפה כל כך. התשובה שנתתי לעצמי היא שזהו ביטוי לטכניקה דמגוגית שנוקטת בה השמרנות מאז ומעולם. המוסלמים רוצחים את כל העולם אבל נעלבים כשמישהו מעז לעשות פרודיה כלשהי על מוחמד או לומר להם את דעתו עליהם ועל מעשיהם. לכן, כידוע, לליברלים אסור לפגוע במוסלמים ("רוב המוסלמים בעולם רודפי שלום", מה שנכון. "רוב אזרחי ישראל הערבים הם אזרחים נאמנים למדינה", מה שפחות נכון. וכדומה). גם היהודים הדתיים והחרדים, להבדיל, נעלבים כשמתארים אותם כפי שהם, ולכן אסור לומר שאין להם השכלה או שהם לא תורמים למשק או שאין שם שוויון ויחס נאות לנשים (שלא לדבר על פגיעות בתוך המשפחה, ועוד כהנה וכהנה תופעות). להם כמובן מותר להשתלח במי שהם רוצים.

דומני כי ההיעלבות במקרים אלו היא כלי שמשמש את המבוקר כאשר אזלו החיצים באשפתו. כשאין לו טיעונים ענייניים הוא פשוט מודיע שהעליבו אותו ובכך סותם את פיו של המבקר. הליברלים משום מה נוטים לקבל את הביקורת הזאת, ומכוח כללי התקינות הפוליטית הם נזהרים עוד יותר בכבודו של השמרן הנעלב. כך מכון פועה מרשה לעצמו לא לשתף נשים בכנס על רפואה והלכה (כולל סוגיות של רפואה נשית) וכתב עת כמו אסיף מרשה לעצמו לא לפרסם מאמרים של נשים, ובשני המקומות מסבירים לנו שזה רק כדי ליצור פלטפורמה משותפת עם השמרנים. "אנחנו עצמנו לא מסכימים לזה", הם אומרים, "אבל אם ישותפו נשים השמרנים ידירו את רגליהם מהבמה הזאת". לליברלים או הנשים שידירו את רגליהם אף אחד מהם לא דואג, כי כולנו חייבים בכבוד השמרנים שלא ייעלבו חס ושלום (אל תשכחו שמדובר במיעוט נרדף). אגב, בזמן האחרון זה כבר קצת מפסיק, כי גם הליברלים הבינו שמתמרנים אותם והחלו לנהוג כמו הדתיים והחרדים (גם הם נעלבים מהדרות והדתות ולא מאפשרים אותם. גם הם מתעקשים על עקרונותיהם ה"דתיים", ממש כמונו. גם הם למדו להשתמש כעת בנשק יום הדין הזה).

לפעמים ההיעלבויות הללו  נעשות במזיד ובאופן ציני, במקום להתייחס לגופו של עניין מעדיפים להיעלב וכך לסתום את פיותיהם של המבקרים. אבל לפעמים אנשים כל כך מפנימים את התקינות הפוליטית וההתחשבות המופרזת בעלבונם של הנרדפים (השמרנים), עד שמתפתחת אצלם תחושת עלבון אותנטית. אמירות בנאליות ופשוטות כמו "השמרנות נכשלת", הופכות להיות פגיעה אסורה ובוטה. אבל אין לכך שום הצדקה. מותר לומר לשמרן, כמו לכל אדם או קבוצה אחרת, שהוא נכשל. אין בזה שום דבר לא ענייני. זה בטח לא יותר גרוע מהאמירות החריפות הרבה יותר (אך לגיטימיות לגמרי לדעתי) שהשמרן עצמו בדרך כלל מרשה לעצמו לומר על הליברלים.

אבל ברקע יש כאן מישור נוסף. ההתחשבות והרגישות המופרזות הללו נובעות גם מרגש נחיתות וחוסר ביטחון. הרי כולנו "יודעים" שהשמרנים הם הדתיים האותנטיים. רב אמיתי זה רק אחד עם פראק, גרטל וכובע, ולא מישהו עם סנדלים וכיפה סרוגה. לכן את הראשון אסור להעליב ובטח לא לומר לו שהוא נכשל בדרכו הדתית, מה שכמובן מצווה רבתי לומר לשני. בעיניי זוהי הפנמת שטוקהולם של הקרבן, שמביאה אותו לתת יחס מתחשב, אוהד, ולעתים אף מעריץ, לפוגע.

אז אני לא מוכן להיכנע לזה. בעיניי האמירה הזאת אינה בוטה, ובעצם היא חלק מהותי מהמסר שלי בטרילוגיה. אני טוען ששמרנות היא מוטעית, והשמרנים לא עובדים את השם נכון. הבעיה שלי איתם אינה חילול השם, וגם לא חוסר פופולריות של הדת והתורה, ולא חוסר יכולת להתחבר או איבוד הדור הצעיר. ממש לא. הבעיה שלי איתם היא האמת. למיטב הבנתי, לא זה מה שהקב"ה רוצה (כן, גם לי מותר לשער מה רצונו ולהביע זאת). לכן אני חש שמספיק עם הנימוסים המופרזים והזהירות המעליבה בכבודו של הנכשל. ההשתקה העצמית הזאת בשם ההתחשבות והתקינות הפוליטית היא חלק מהבעיה (חוסר הביטחון, כנ"ל), ולכן חשוב לי מאד לצאת נגדה. טענתי היא שהשמרנות נכשלת, כלומר שהליברליזם הדתי הוא הוא עבודת השם הנכונה. אני לא מציע מסלול חדש כדי לקרב את היהדות להמונים, אלא כי זה מה שנכון בעיניי אפילו אם זה היה מרחיק רבים (ראו בסוף הטור האחרון, ובהערה היפה של באודר בטוקבקים שהביא זאת מהמורה נבוכים). טענתי היא שהשמרנות היא עבריינית, שכן פרשנות שמרנית למצוות היא שגויה (בעיניי). ומכאן שמי שמקיים אותן לפי פרשנות שמרנית טועה ולכן גם לא מקיים את ההלכה (תרגום: הוא נכשל). איני רואה שום סיבה בעולם לא לומר זאת. זה לא אומר כמובן שאחרים לא נכשלים או שאין מעלות בשמרנות. ודאי שיש. אבל המוקד של הטענה שלי הוא הכישלונות של השמרנות והדיון בהם. בטח במסגרת של מודעה בעיתון, שאין בה מקום לדיון עיוני מפורט ודקדקני. הטענה שלי אולי נחרצת, אבל הנחרצות הזאת לא באה מהתנשאות אלא מתחושת דחיפות. היא לא מבטאת התנשאות אלא מחאה.

כאן אני מגיע לשאלת הרציונליות. ביקורת אחרת שעלתה היא על כך שהעמדתי את השמרנות במרכז הדיון, ולא את הרציונליות. לפי טענה זו, הייתי צריך לתת כותרת שעוסקת בחשיבה ואמונה רציונלית ולא בהצגת אלטרנטיבה לשמרנות, כי זה לא עיקר ענייני.

כאן ישנה טעות, מפני שזה כן עיקר ענייני. שמרנות פירושה חוסר מוכנות לבקר עמדות קיימות (לא מדובר בחוסר מוכנות מוחלט כמובן. אף אחד לא קיצוני לגמרי. אבל מי שמחזיק בעמדה יסודית כזאת הוא שמרן. ראו על כך בטור 217). בטור הקודם, כמו גם בתגובות של הרב משה רט ובתגובתי החוזרת, ניתן לראות שעיקר ביקורתו על דבריי היא שרבים לא חושבים כמוני. זו שמרנות צרופה שלא מוכנה לקבל ביקורת הגיונית של האמונות המקובלות, ונגדה יצאתי. אגב, כפי שהסברתי בטור 217, בה במידה אני מבקר חדשנות. לדעתי אין לבחור עמדה או דרך בגלל שיקול שזה ממשיך מצב קיים או להיפך, בגלל שזה משנה את המצב הקיים. צריך לבחון כל טענה או עמדה לגופן. השמרנות פסולה לא בגלל שתמיד צריך לשנות. ממש לא. חלק ניכר מעמדותיי יכולות להיחשב שמרניות במובן הזה. אבל גם זו טעות. זו לא שמרנות אלא תוצאה של בדיקה עניינית, שהעלתה במקרים אלו שלדעתי העמדה הקיימת נכונה יותר. במקרים כאלה אני בעד להמשיך את הקיים (כי איני חדשן אידיאולוגי). אבל ודאי שלא נכון להמשיך משהו רק כי זה המשך של הקיים.

כעת תוכלו להבין שחשיבה רציונלית היא צדה השני של אותה מטבע. המוכנות לבדוק כל עמדה וכל מצב, היא האנטי שמרנות שאני מציע. שמרנות פירושה חוסר מוכנות להעמיד את הדברים למבחן הגיוני ורציונלי, ונגד זה יצאתי. כלי הבדיקה של האנטי שמרנות שלי הם כלי החשיבה הרציונלית. כאמור, הרציונליות אינה אלא צדה השני של המטבע האנטי שמרנית. לכן לצאת נגד השמרנות זהו ניסוח מדויק של עיקר טענתי, ולא נכון לומר שאני ממוקד דווקא ברציונליות ולא בשמרנות.

טענה נוספת שעלתה היא שהעמדת השמרנות במרכז מעלה ריח של רפורמה. אכן זה נכון, אבל זו גופא טענתי. רפורמה זה תיוג ולא טיעון. כל טיעון צריך להיבחן לגופו. עיקרו של הספר השני מוקדש לטענה שלא כל שינוי הוא רפורמה, וכפי שכבר כתבתי למעלה בה במידה לא כל שמרנות היא דתיות לגיטימית או נכונה (כלומר קולעת לרצון ה'). כל דבר לגופו. הזיהוי של דרישות לשינוי עם רפורמיות הן דמגוגיה שנמנעת מהתמודדות עניינית עם דרישות השינוי ועם ביקורת בכלל.

טוב, עד כאן הכנה לקראת המודעה של שבת. אני מניח שיתעוררו בעקבותיה תגובות מהסוגים שתיארתי, ולכן חשבתי שנכון להקדים תרופה למכה ולהסביר את דבריי. ולהשומע ינעם.

48 תגובות

  1. לדעתי זה אכן לא בוטה אלא פחות מגדיר את הטרילוגיה כולה. אלא רק את הספר השני. ישנם רבדים רבים נוספים מעבר לביקורת על השמרנות.

    1. כנראה עוד לא קראת. הספר השלישי לא פחות ואולי יותר טוען זאת

    2. בס"ד כ"א בכסלו תש"פ

      אכן התפיסה השמרנית (קונסרבטיבית' בלע"ז) השמה את כל יהבה על 'מחוייבות הלכתית' ללא אמונה מבוססת ולא 'חמימות' בעבודת ה' ובקשר הנפשי אל האלקים – מועדת לכישלון בטווח הארוך. היא מביאה תועלת בטווח הקצר, בכך שגם מי שאמונתו התערערה – ימשיך לקיים אורח חיים דתי ובכך יישאר מחובר לעולם הדתי. אך השאלה היא כמה זה יחזיק לדור הבא?

      ילדים הרי קולטים את היחס הנפשי של הוריהם למה שהם עושים. אם ההורים רואים ביהדות נטל שצריך להרזותו כמה שאפשר – הם עלולים לקחת את העמדה ה'רזה' אליה הגיעו הוריהם כנקודת מוצא שעליה יפעילו דיאטת הרזיה ויקצצו יותר. אם קיצצנו בעיקרי הדת – למה לא נקצץ גם בעול המצוות התובעני.

      שמרנות מסתדרת יפה כשהעניינים הולכים כתיקנם. במצב הרגיל תומך כוח ההתמדה בהרגלים ובמסורת הנחמדה. אך מה יקרה כשהעניינים נעשים קשים יותר. כשנמצאים בלחץ של חיי צבא או עבודה תובענית וכיו"ב. ומה עושים כשפוגשים צעירה גויה מקסימה ומתאהבים בה? כאן לא די באינרציה. כאן צריך אמונה מבוססת כדי לעמוד בניסיון ולא להיבלע בכל 'טרנד' חדש ורוח מצוייה.

      לענ"ד לא דחיקתו לצד של כל עולם המחשבה היהודי יושיענו. אדרבה צריך להשקיע בלימוד השיטות השונות של רבותינו. באותה רמה של עומק ובירור שאנו עושים בהלכה. כשנעמיק במשנתם של הרמב"ם והרמב"ן, רס"ג וריה"ל, מהר"ל ורמח"ל, הוגי החסידות עם תלמידי הגר"א ואנשי 'תנועת המוסר', הרש"ר הירש, הראי"ה קוק והרב סולובייצ'יק ותלמידיהם – נעמיק בסברותיהם ובנימוקיהם, וטעמי מחלוקותיהם וביסודות המשותפים לכולם – אז נדע למצוא את הדרך המתאימה לנו, איש איש לפי תכונת נפשו הייחודית, ונבנה בנפשנו בניין אמוני איתן ומבוסס.

      בברכה, ש"צ

    3. מי שרוצה שהדור הבא לא ישאף להיות יותר 'רזה' ממנו – ראוי שיראה דוגמה אישית של יחס מוקיר ומכבד גם למי שפחות 'רזה' ממנו. להפנים שבעבודת ה' לא רק 'אחד הממעיט' טוב הוא, אלא גם 'אחד המרבה'…

      בברכה, ש"צ

  2. שלום, מדוע אינכם מאפשרים שליחת הטרילוגיה ע"י שליח, גם אם בעלות נוספת?
    אם אכן מדובר רק באיסוף מנק' איסוף בתיאום מראש – זה מסורבל להפליא, בזבוז זמן יקר ולפעמים פשוט בלתי אפשרי

    1. אנחנו מנסים לפתוח אופציה כזאת באמזון ישראל, אבל סה עוד יקח קצת זמן.

    2. ככל פעם שאתה קונה מצומת ספרים אתה מזמין דרך שליח? אני בספק רב.. אז פה זה אותו דבר רק שאתה נכנס לבית של מישהו ולא לחנות. ויש כמעט בכל עיר בארץ נקודת איסוף. פשוט להפליא

    3. שמענו שיש בארצנו חברה בשם 'דואר ישראל'. אולי ניתן לשלוח באמצעותה?

      בברכה, הצבי הישראלי

  3. דומני שהתגובה נובעת מכך שלדעת רבים השאלות נענות בעמל קשה ורב על ידי הרבה מחנכים ומורים כיום(הרב אורי שרקי הרב צבי ישראל טאו הרב יהושע שפירא הרב אבינר ועוד שכותבים על אמונה וכולי )ולהבדיל כול מיני שטיות של ספרי ה"מהפך" של זמיר כהן או של הוגים מהשמאל הדתי כמו גודמן ואבי שגיא או דוד הרטמן(הראשונים שציינתי לא ממש עוסקים בשאלות של סמכות ועיקרי אמונה אלא יותר על ביסוס וביאור שלהם וגם נתינת פרשנות שונה להם ואולי גם הפרכת כול מיני דברים שנתפסים על ידי הכותב כמיתוסים שיקלו על המאמין המתלבט כמו הספר 101 טעיות נפוצות של חיים נבון )דומני שיש מן האחרונים (האקדמיסטים והליברלים )כאלו שנגעו בנושא כמו מנחם קלנר עם ספר שהוא הוציא על יג עיקרים או ישראל קונהל שמנסה להציג תמונה של שמירת מצוות אחרי שהוא כבר איבד באופן אישי את האמונה במאורעות התנ"ך(למרות שאצל גודמן וקלנר שאלת הסמכות יותר מתקשרת לביסוס עמדות ליברליות ומוסר מול התורה וכולי) וכנראה שהמסר של המודעה נותן תחושה כאילו יש זילזול במפעל המענה של הראשונים (אני לא יודע עד כמה המגיבים מכירים את תפיסת עולמך ויתכן והם חושבים שזה עוד ספר שבא לתת דרך לחיזוק האמונה ונתינת תמונת מצב הסברתית נכונה של עיקרי האמונה)ואז תחושת הזילזול שהם חשים מובנית

    1. ככל הידוע לי, אף אחד מהנ"ל לא באמת עושה בחינה ישרה של המערכת. הם עוסקים בהסברה, ובד"כ לא בסוגיות היסוד.

  4. אוקי, אבל האם אין עניין להיות במקרה זה חכם ולא צודק? הרי מטרתה של פרסומת היא למכור, ואם היא מעוררת אנטגוניזם (גם אם לא מוצדקת) יצא שכרנו בהפסדנו.

    1. לדעתי זה לא בהכרח מעורר אנטגוניזם. חוצמזה, גם ביחס למכירות אני לא בטוח שזו אופציה מזיקה יותר.

    2. אתה בעצמך מצהיר כי אתה שומע רבות ביטויים כמו רפורמי כופר וכדו'. כשאתה מגיע בגישה של לקעקע מושגים קבועים אנשים לא ירצו להקשיב לזה בכלל. שוב, אתה צודק לגמרי. אך המטרה היא להגיע לכמה שיותר אנשים ובגישה הזאת נוכחת לדעת שהפכת למוקצה בחוגים מסוימים. הלא כך?

  5. מיכי, לחלוטין אתה טועה. זו ממש תמימות לחשוב שכותרות כאלו חא מעוררות אנטיגוניזם (ושלא בצדק, כאמור). חבל. לעיתים צריכים להיות פראגמטים

  6. בס"ד כ"א בכסלו תש"פ

    לענ"ד המודעה אנמית מדיי. מאי רבותא שעוד אחד 'נפל מן המיטה' והחליט לעשות 'מהפכה' ו'התחדשות' שיגאלונו מן הקיפאון ההלכתי;והמחשבתי?

    הרי אנחנו מלאים ברבנים ואנשי רוח המחדשים. רבני צוהר הפותחים 'חלון בין עולמות', רבני בית הלל' המציעים הנהגה תורנית קשובה; אלחנן שילה עם ה'יהדות הקיומית' ויואב שורק עם 'הברית הישראלית', 'קולך' הגואלים את האישה משעבודה, ו'שירה חדשה' ו'מכון הדר' המייסדים מניינים שוויוניים; 'נאמני תורה ועבודה' ו'מרכז יעקב הרצוג' המבשרים התחדשות, 'מזרח שמש' ו'הישיבה המזרחית' המגייסים לשיח החדש את חכמי המזרח, ו'שיח יצחק' ו'מחניים', וכו' המגייסים את הפוסטמודרניזם להתחדשותנו המהפכנית. ישיבת הקבה"ד ועתניאל, מכון הרטמן ומדרשת לינדנבאום ומת"ן. החדשנות היתה כבר לשגרה, ומה רבותא שעוד רב הצטרף ל'טרנד'?

    המודעה צריכה להציג את החידוש האמיתי:

    ב'סקופ' בלעדי גילה הקב"ה לרב מיכאל אברהם שהוא החליט לפרוש מתפקידו! מעתה, הצהיר הקב"ה:

    לא רק לשי ניצן, גם לי מגיעה סוף סוף מנוחה. אחרי כששת אלפים או ששה מיליארד שנים – החלטתי לצאת לפנסיה, עכשיו תסתדרו לבד! גם כי תרבו תפילה אינני שומע. לא שאני כועס עליכם. אדרבא, גיליתי שאתם 'ילדים גדולים' היכולים להסתדר לבד. אתם כבר לא צריכים את 'הסינר של אבא'.

    אני יוצא איפוא למסע הרפתקאות באיים הקריביים ובאוקיינוס השקט, להודו ולאפריקה, למקומות שבאמת צריכים אותי נואשות. השארתי אתכם לידיו הנאמנות של הרב מיכאל אברהם. אם משהו לא ברור – תעיינו בטרילוגיה. ואם זה לא מספק אתכם – תשלחו לו שאלה לאתר ותיענו ללא דיחוי.

    אז ביי ביי ילדים אהובים. אני טס מחר. באהבה רבה, אביכם שבשמים האוהב אתכם וסומך עליכם שתסתדרו מצויין בלעדיי. ביי,.תבלו בכיף!

    מוגש כשירות לציבור ע"י שמשון ל"ץ, החדשן המפוצץ, שבראש קופץ, ומטפס על עץ,
    פרות קדושות שוחט וקורץ, את בשרן מקצץ, וראשן מרוצץ, ואף את עורן הוא מפחלץ

    1. ייתכן באמץ שאלוקים נתן את מיכי למשמרת, אבל במידה והוא לא משיב כנדרש, אמר אלוקים אצמיד לו שומר טרחן ואקרא לו שצ"ל שיגיב על כך פוסט ופוסט דברי אגדות וטענות שאינן קשורות…

    2. חיים עד כמה שאני לא מחבב את טענותיו של הרב השצ"ל, הכותב בד"כ טענות ארוכות מיני ים מלאות אסמכתאות וטענות שאינן לגוף העניין. כאן הוא לא חטא (כמעט) במאומה מכל אותן הדברים.
      הוא טוען שהבעיה בכותרת אינה הפרובוקטיבה שבה אלא הבנאליות, הכותרת מדברת על ריענון ומלחמה בשמרנות, דבר שרבים וגם טובים (ופחות) עוסקים בה.
      אני חושב שיש לרב מיכי חידוש שאין לכל הקודמים בזה שהוא עוסק גם בהוכחות לקיומה של הדת ולחיזוקה וגם במבט מפוקח לחוסר הרלוונטיות שיש במחזיקי לפידיה.
      זה לדעתי החידוש שיש הרב מיכי היושר האינטלקטואלי הצרוף שאינו עושה הנחה לאף צד. ונלחם להידבק באמת ביושר כפי שהם.
      ולדעתי הכותרת באמת שאינה משקפת את המהפכה והחידוש הענק שמציבים ספרים אלו.

    3. אלוקים לא עוזב אותנו ולא יעזוב לעולמים, שנאמר נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להינחם. וגם את אילו שלא מאמינים בו הקב"ה אוהב, שמשון ל"ץ היקר.

    4. אחי, אם מדובר באותו שמשון או שמעון הזפרן או משהו בסגנון שהיה מגיב באובססיביות הבלוג של מוסף שבת מקור ראשון אבי אתה צריך בצורה די דחופה טיפול. האובססיביות שלך מצחיקה. אבל כדאי שתטפל בה….

  7. מזל טוב על הולדת השלישייה. לוואי ויעשו נחת רוח לאביהם שבשמיים.
    הרב ד"ר מיכי נכשל! האם זה לא בוטה? ראיתי תרגום למילה בוטות שזו גסות רוח. ההיפך מנימוסין ודרך ארץ. לבוא ולהכריז על ציבור שלם שהדרך שלו נכשלה מעל דפי העיתון, אין זה נימוסי. יאה הטקט. אני זוכר שפעם הרב לא הבין משהו בסגנון הזה ואז אשתו הסבירה לו. שהרב ישאל את הרעבעצן גם הפעם. או שאת זה היועץ הפרסומי כבר לא אמר לעשות…..
    נ.ב. שאלה: ממתי הרב סופר אחרים? (שאלה שהיתה נשאלת באמת לולי העניין הפרסומי שבדבר)
    תשובה: מתי שהרב סופר (ספרים) לאחרים! (בדיחה ששמעתי משמערל בול עץ)

  8. לדעתי, חוסר היכולת להבין ולהזדהות עם תחושת הבוטות של הכותרת מעידה על ניתוק רגשי של הרב מעולמם של בני האדם הרגילים בני תמותה. אני נציג מכירות של הספר ואחד מאלו שדחפו ליצור מודעה לבתי כנסת – ואני לא מרגיש בנוח לתלות דבר כזה עם הפניה לפרטים אצלי.

    1. המודעה לא מיועדת לתליה,ובטח לא בביהכ"נ (הרי דיברנו על זה שמודעה בביכ"נ צריכה להיות אינפורמטיבית בעיקר ולא פולמוסית). וגם בעיצוב קורקטי יותר. יש אצלי מודעות כאלה למעוניינים.

  9. הבעיה במודעה שהיא שלדעתי היא לא תגרום לאנשים להתעניין אלא להסתפק במידע שהמודעה עצמה נותנת:
    1. לדתי שמרן המודעה תעורר אנטגוניזם (כי אף אחד לא רוצה שיגידו עליו שהוא נכשל) והוא פשוט לא יקרא מעבר.
    2. לחילוני המודעה פשוט תתן אישור לתחושותיו – הוא כבר חושב שהיהדות השמרנית נכשלת אז למה לו לקרוא על זה עוד
    3.הדתי "הנבוך" – כמו שכתבו כבר בתגובות, יחשוב שזה עוד "מיני רפורמיות' שמספרת על כמה הדת חשוכה וצריך להתאים אותה לציבור וגם לא יתעניין יותר מדי כי יש כבר מספיק כאלה

    המודעה צריכה איכשהו לשקף את זה שיש פה באמת משהו חדש וחכם
    בעניין היחס של התיוג של שינוי כרפורמה- גם אם הוא לא נכון עובדתית, זה מה שיש לאנשים בתודעה והמודעה היא לא המקום להסביר את זה- המודעה צריכה להשתמש בתודעה ובדעות הקדומות של אנשים ולא לשנות אותם

  10. שלום רב,
    1- אני לא חושב שהמילים ״השמרנות הדתית נכשלת״ בוטות או לא לעניין. מה שכן, הצבע האדום אגרסיבי מידי ומזכיר יותר מדי סטיקר בחירות בעיניי.
    2- הבעיה שלי היא אחרת: מראה לי שהאמירה לא נכונה בשני היבטים:
    1- גם אתה שמרן במובן מסוים וזה טוב כי אתה מחויב למקורות מסיני. מצד שני אף אחד לא אמר ששמרן צריך להיות עיוור למציאות העכשווית: אפשר לחשוב שמערכת חוקים עתיקה מחייבת אותנו ועדיין לרצות להשתמש דווקא באותם מנגנונים בשביל לייצר לעצמנו את ההתאמות הנדרשות – זה שמרנות אבל יש בה חיים והיא לא מאובנת.
    2- האמירה פשוט לא נכונה: כשאני מסתכל סביבי ושומע איך אנשים מדברים לא נראה לי שהשמרנות נכשלת היא דווקא מצליחה לא רע עם הרבה דמגוגיה והרבה הפחדות כדי לשמר את עמדת הכוח שלה על המסות. הבעיה שהם מדברים למסות ואתה מוציא מסר שדורש מהקורה: להיות פתוח, להשקיע מאמץ, להיות ביקורתי, להיות מסוגל לשמוע מסביבתו שדיעותיו אפיקורסיות…
    בעיניי הבעיה בכותרת הזו היא שזה לא המסר שאני שומע ממך בדרך כלל…השמרנות הדתית מכשילה…?

    1. הרב מתכוון שהיא נכשלת אצל האנשים הנכונים… אבל אני דווקא מסכים לזה.אני בפה מלא אומר שבמובן הזה בני האדם לא שווים.הרוב הגדול שהאנשים שהשמרנות מצליחה אצלם הם ילדים קטנים במקרה הטוב ועיזים וכבשים במקרה הפחות טוב. המודעה לא מיועדת להם ממילא.ואני אומר את זה בתור מישהוא שלא מסכים כלל וכלל עם הגישה של הרב בספר השני שלו (הראשון לדעתי אינו נחוץ (לא נראה לי שיש מישהוא בעולם שיאמין באלוהים בגלל הוכחות. אמונה (ואני מתכוון במקרה הזה לקיום מצוות) זו מערכת יחסים עם אלוהים. אבל אצל הרב זו מערכת יחסים חד צדדית) אבל הוא בעל ערך.הוא הצליח להוציא מים מן הסלע בנושא חבוט ונדוש.הספר השלישי זו שאלה מקצועית הלכתית שכמובן מושפעת מתפיסות עולם אז הוא פשוט נובע מהשני.אני לא בר סמכא לפסוק. למרות שיש לי נטייה קלה לדעת הרב בנושא זה)

    2. בס"ד כ"א בכסלו תש"פ

      לאילון – שלום רב,

      ה'שמרנות' שנגדה יוצא דמד"א היא תפיסת עולמם של כתבי הקודש, של חז"ל ושל הראשונים והאחרונים. האם כל מי שמחזיק בדעת הרמב"ם שהציב את י"ג יסודות האמונה, שבהם כלולה האמונה שכל התורה שבידינו היא מן השמים והיא נצחית, ושיש השגחה פרטית וגמול, גאולה עולם הבא ותחיית המתים – הוא 'ילד במקרה הטוב או כבש ועז במקרה הפחות טוב' כקביעתך הנחרצת?

      בברכה, ש' צבי

      ובכלל מה ל'איילון' לפסול את אחיו 'מן הכשבים ומן העיזים' ? 🙂

    3. לש"צ

      אין לי דבר נגד "תפיסת עולמם של כתבי הקודש, של חז”ל ושל הראשונים והאחרונים. ודעת הרמב”ם שהציב את י”ג יסודות האמונה, שבהם כלולה האמונה שכל התורה שבידינו היא מן השמים והיא נצחית, ושיש השגחה פרטית וגמול, גאולה עולם הבא ותחיית המתים" כלשונך.אני אף בעצמי מאמין בהם כפי שאתה יודע.הבעיה שלי (זו לא בעיה .זו המציאות. זה לא בעיה להיות ילד) זה שאנשים חיים בדמיונות ולא יודעים במה הם מאמינים.הם לא מאמינים בכלום. יש להם ציורים של ילדים קטנים בראש. זה מה שהופך אותם לילדים וכבשים ועיזים.האם מישהוא טרח לברר לעצמו מהי ביאת המשיח ומהי תחיית המתים ואיך היא קשורה למציאות בה אנו חיים ? אם אנשים היו לומדים תורת הקבלה ורוצים להבין ולהשיג ולראות את העולמות העליונים ואת השגחת ה' אז הם לא היו כבשים ועיזים אבל רובם המוחלט (כולל רבנים וראשי ישיבות ) עסוקים בשטיפת מוח ובדקלום ובהפצת ססמאות ולא בהבנה. ניכר שכל מטרתם היא סוציולוגית – לעשות נפשות למחנה שלהם ולמעשה האדרת המעמד החברתי שלהם (שלא במודע).הרב מיכאל לפחות רוצה ומנסה להבין אף אם הוא טועה אבל הוא בדרך.הוא רוצה בראייה חושית ולא באמונה נאיבית עיוורת וחסרת משמעות.

  11. ובכן, בקבוצה של נקודות האיסוף זה עלה כפלייר לתלייה. דרך אגב, אישתך כתבה שהיא תשאל אותך ורק אז העלתה pdf

  12. אני מקבל את הטענות שלך אבל עדיין חושב שהמודעה לא טובה משיקולי תועלת.
    אתה אומר שאתה גם לא בעד חדשנות בתור ערך בפני עצמו, לדעתי זה לא מה שהמודעה משקפת "זה הזמן למסלול חדש" משקף לחפש משהו חדש בגלל שהוא חדש ולאו דוקא בגלל שהוא נכון, לדעתי לזה מתכוונים כשאומרים שזה מריח רפורמי, הכוונה שחדש זה טוב בלי הרבה שיקולים.
    אם האמירה הייתה יותר בכיוון של "לחשב מסלול מחדש" לדעתי היא הייתה משקפת יותר את עניין החשיבה המחודשת ולא חדשנות בפני עצמה.
    לסיכום לדעתי המודעה תגרום לאנטגוניזם ותרים להנחתה אצל השמרנים וזה לא מה שפרסומת צריכ לעשות.
    אישית כבר קניתי את הספרים לי ולעוד שלושה אבל את המודעה הזאת הייתי מעדיך לא להראות לאחרים.

    1. אתה טועה. לפני כן נכתב שמשהוא נכשל (השמרנות) במקרה כזה באמת יש לחשב מסלולו מחדש אם רוצים להצליח. רפורמה כמו שאמרת זו חדשנות לשמה ( מבחינתה הישן נכשל מעצם היותו ישן נטו).בכל מקרה אף שגם לי עצמי המודעה נראית ילדותית ומתלהבת קצת זה עניין של פרסום ונתון לשיקול דעתם המקצועי של מפרסמים (לא יודע כמה דעת יש להם מלכתחילה)

    1. לשלומי -שלום רב,

      למה מאסת בביטוי 'אמיץ'? למה לא תהיה 'שלומי של אמיצים'?

      בברכה, אבי עמאר

  13. שלום וברכה מיכי,
    הייתי רוצה לדעת אם בכוונתך לשנות את המודעה במידה ותבין שיש בה משהו שיש בו טעם לפגם. במידה ולא אין טעם לקרוא את ההמשך.
    במידה וכן ראה את דבריי הללו דלהלן:
    א. מי שרוצה שספרו יתקבל עליו לנסות לא להכין להתנגדות את הקורא. המודעה מראש מתסיסה ברגע שהיא אומרת "השמרנות הדתית נכשלת". יש כאן קריאת תגר לקורא הדתי עוד לפני שהספיק לקרוא ולראות במה מדובר במי מדובר ומהי מגמת הספר. לכן הייתי ממליץ על כותרת אחרת…
    ב. בצד ימין כל הדיבורים על יהדות מיושנת ומאובנת וכו' זה טקסט שהוא מעליב את אלו שאמונים על היהדות המסורתית המוכרת לנו שאותה אתה מתכוון ללטש. כדי שאנשים יוכלו להזדהות עם הרעיונות שלך עליך לגרום להם להבין שהספר בא עבורם מתוך מטרה לחדד דברים לא לשנות, להציע משהו חדש, לערער על דברים ישנם ולמחוק את מה שהיה מתוך זלזול בכך. לאחר שהקורא יקרא הוא יבין שיש דברים שהוא צריך לזנוח, להפסיק להאמין ולגבש לעצמו אמונה יותר מבוססת וכו' כפי שאתה מציע – אבל זאת הוא יבין מתוך קריאת הספר. עד אז צריך לגרום לו לגשת לספר.
    ג. כמובן שלא לדבר על לעורר התנגדות ציבורית אליך ולספריך וחבל, אין בכך טעם – אדרבא, גם אתה לשם תועלת מעוניין להפיץ את רעיונותיך וגם אנו.

    בל נשכח, ברגע שכולם אומרים לך שזה לא מריח טוב כנראה זה לא מריח טוב (כמובן על הספר עצמו לא היית מקבל ביקורת כזאת זה כבר עניין של טענות וראיות ודעות שצריך לראות כמה הן נכונות ואמינות ומוצקות וכו', אבל כרגע אני מדבר על הפרסומת).

    1. חן חן. יש מקום להתווכח, אבל בין כה וכה כרגע זה כבר לא רלוונטי (המודעה נסגרה מזמן).

  14. לדעתי השמרנות הלוגית של הרב
    הכשילה את המודעה.

    הרב רוצה שהשקפתו תפציע ותפרוץ כבר בטקסט של המודעה
    ומצדיק זאת שאכן היא משקפת את עיקר החידוש בטרילוגיה.

    אבל המודעה אמורה לפנות לקהל הרוכשים
    אז למה לא לעטוף את המסר בשפה שלו.
    עוד יותר, למה לזלזל ולהנמיך את שיטתו?
    הכלל הראשון בפרסום הוא 'לענות ללקוח על הצורך'
    ולא להסביר לו כמה שהוא טועה בגדול!

    ההחלטה 'שהשמרנות הדתית נכשלת!!!
    זו הצבת עמדה לגיטימית אבל לא ברורה כשמש
    והיא עדיין נשקלת בעיניי המתבונן.
    הצופה מהצד דווקא חושב שהיא די משגשגת ופורחת
    עד שלא יוכח אחרת. (והמודעה לא ממש עונה על זה)

    הכי הצחיק אותי שאחרי כל המלל בבדי טקסט הסוגר כל אופציה ומקום לדיון
    (אתם וודאי טועים, קפואים, חסרי ביסוס, מאובנים, ועוד ססמאות מאוצר המילים הנחרץ של העדה החרדית)
    ואז מגיעים המילים החד צדדיות:
    'באו פתוחים'

    הרב באמת משנס מותניים ומלא באומץ, כה לחי!
    אבל אני לא מבין מי סכן את עצמו ושם קרדיט.

    לדעתי גם אם כבר מאוחר מדי
    עדיין כל מודעה כזו פוגעת במכירות
    ועוד יותר בהשקה שלה עם הקוראים.

    1. הלוגיקה שלך טעונה שיפור גדול. מה הקשר בין הדרישה בואו פתוחים לבין האמירה שנכשלתם. גם אני פתוח, ואם ישכנעו אותי שהם לא נכשלו אודה על האמת.

  15. אני יודע היטב שאם יוכח אחרת הרב יודה על האמת (רק חבל שאין לכך אפילו הד או רמז במודעה)
    ולא סתרתי את האמירה נכשלתם לבין בואו פתוחים.

    אלא אחרי ההגדרה/האשמה
    מאובנת ומסרבת להתעדכן ועוד
    בואו פתוחים???.

    ועדיין אנחנו מדברים על פרסום ושיווק, צורך (לוגיקה קצת פחות)
    אז באמת למה לתקוף ולהכליל 'בהגיון טהור' כבר בדייט הראשון ?

    עוד יותר למה לכוון מסרים על דברים כ"כ רחבים וכללים
    כמו הדת, יהדות, הלכה, מחשבה יהודית וכו'
    ולא להתמקד ביתרון של האיש הפרטי או בתוהה הנועז
    הספר הוא קודם פתרון אישי לפני התיקון הקוסמי שלו
    כך שחבל לדלג עליו כבר בנקודת הפתיחה.

    ברכה והצלחה.

  16. שמרנות לשמה וחדשנות לשמה הן שתיהן שני צדדים של אותו מטבע. שתיהן לא תבוניות.

    1. בס"ד עש"ק הנה הנה בעל החלומות הלזה בא תש"פ

      לי"ד – שלום רב,

      ואולי שתי התכונות – שמרנות וחדשנות – תבוניות ומוכרחות לבניינו של עולם טוב ומתוקן יותר. ללא השאיפה לחדש – יהא העולם תקוע לעד בנקודת ההתחלה ללא מוצא ותקווה. ברם ללא מידה גדושה של שמרנות – עלולה השאיפה לשפר ולקדם להביא לפריצת כל גבול ורמיסת כל ערך ואדם שנדמה שהוא מפריע ל'פריצת הדרך'.

      הדרך הנכונה היא ליצור שילוב ראוי שיש בו איזון בין החלום 'לשנות את העולם' ולהביא לעתיד טוב יותר, לבין הזהירות הגדולה המחייבת לבדוק תמיד שאיננו רומסים והורסים את כל הטוב הקיים. וכפי שהראה אדמונד ברק בהרהוריו על המהפיכה הצרפתית שדווקא הדרך הזהירה והמתונה היא שמביאה להתקדמות יעילה.

      לקח זה למד יוסף. חלומותיו להנהיג את בית יעקב ובהמשך את העולם כולו 'השמש והירח ואחד עשר כוכבים' – חלומות טובים היו. אך בלהט החלום יצר אנטגוניזם אצל אחיו. לא כך בונים ומתקנים. תיקונו של יוסף היה להגיע למעמד של עבדות ומאסר, שבו איש לא מתעניין בחלומותיו. הצלחתו נבחנת ביכולתו 'לשים את שאיפותיו בצד' ולהירתם בכל כוחו להגשים את רצונותיהם של אחרים. ודווקא נאמנותו ומסירותו לממונים עליו ולחבריו – היא ההופכת אותו למנהיגם.

      את החלומות אין לגנוז. השאיפות לעתיד מזהיר הן יסוד כל התקדמות ויצירה. אך הכלי המבטיח את הגשמת החלום היא דווקא הזהירות והענווה, שעל ידם בונה האדם נדבך נוסף על הטוב הקיים ומצליח ליצור אמון ושיתוף פעולה.

      בברכת שבת חלום, המוגשם בנועם ושלום, ש"צ,

    1. במזומן? בשיטת התשלום הכי שמרנית? על ספרים פורצי דרך כאלה יש לשלם בדרך המודרנית ביותר וכל פרשה שהיתה חביבה על [מיכאל] דוד – פותחת באשראי ומסיימת באשראי , ואומר: אשראי אד"ם עוז לו בך 🙂

      כן נראה לענ"ד.

      בברכה, שצ"ל

    2. לא. אם יש הכרח לשלם במזומן אז רק דרכי בלוד או בבר אילן. אבל עדיף מאד דרך החנות באשראי.

    3. וכן אמר דמע"ה: 'אשראי יושבי ביתך' – כשמשלמים באשראי אפשר לשבת בבית ולשלם, אך במזומן יש להרחיק נדוד, עד לעיה"ק לוד, ולשקול הכספים, על יד תגריה החריפים 🙂

השאר תגובה

קרא גם את הטור הזה
Close
Back to top button