אהבת אותו המין בימינו
שלום. בלימוד מהכתובים מובן שאהבת גבר לגבר היא אהבת אמת ואהבת גבר לאישה לא. בתרבות יוון הכבוד הגברי היה להיות עם גבר ומי שלא היה נחשב לפחות במעמד הזה. הסטיגמות והשם שנהיה לזה בתרבות שלנו הפכו את זה למצב טרגי. אני נגד מצעד הגאווה בדיוק מאותם סיבות, מה שהם עושים שם רק מחזק את הסטיגמות וגורמות לאנטי. אני רואה באלו של ימינו בדיוק כמו כל התרבות של המסכים והכלום, מין מוטציה שהתפתחה, מה שלא היה כדוגמתו וזה על חשבון אותם נורמליים שהחיים הובילו אותם לנטייה הזו. השאלות שלי: מה הסיבות לדעתך שלהיות כזה בימינו זה טרגי? אתה חושב שהמצעד שלהם מוצדק עם כל מה שהם עושים שם? והאם יהיה שינוי הלכתי בנושא הזה מתישהו?
אם כוונתך להומואים דתיים זה אכן טרגי. הגורם לזה הוא כמובן ההלכה. בציבור החילוני מדובר בטאבואים שמקורם כנראה דתי. המצעד הוא מחאה נגד יחס מפלה שאכן קיים. המחאה מוצדקת מאד, צורת המחאה לא מוצאת חן בעיניי. לא יודע אם יהיה שינוי הלכתי בעניין זה בעתיד. אני מניח שכשתהיה סמכות הלכתית שתנהל מדינה או חברה ושהאחריות תהיה עליה היחס אליהם (כמו עוד הרבה דברים) ישתנה.
לאו דווקא. אני מתכוון באופן כללי שבתרבות של ימינו זה טרגי ויש לזה השלכות הרסניות שרואים את זה בהתנהגויות והפרובוקציות המשונות. בקיצור זה שונה לגמרי ממה שנותן כבוד גברי. לגבי הדת, מסתבר שדוד היה כזה והיה פולחן של הומואים בבית המקדש. מה שכן הפסוקים שככל הנראה התווספו שאוסרים זאת משם התחילה הבעיה. אני מבין שהמחאה מוצדקת. אבל אני לא מקבל בכלל איך שזה התפתח בזמננו, בגלל ששם חלק לא קטן מהבעיה של הסטיגמות שהופכות את זה לטרגי. על איזו סמכות דתית אתה מדבר? מי מהם?
לא הבנתי את השאלה. כשתהיה, אם תהיה, סמכות שתהיה לה אחריות על מה שקורה במדינה.
אני כותב שמבחינה פסיכולוגית קופץ לי לראש הכשלים למה בזמננו להיות הומו זה טרגי. אתה הולך אחורה בציר הזמן לתרבות אחרת ולהיות הומו זה גברי ומפחית מהגבריות ממי שלא. התרבות זה רעיון חברתי והבני אדם הם אותם בני אדם מבחינה פיזיולוגית. לא חבל שלא עובדים על השורש של הבעיות שבגללם מתאבדים אנשים עם הנטייה הזו וזה הפך להיות טרגי עבורם?
אז זה היה יותר טרגי. הנערים הקדשים נוצלו ע"י המבוגרים הפסיכופתים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer