אינטרנט

שו"תקטגוריה: כלליאינטרנט
אבי שאל לפני 4 שנים

שלום,
מהי דעת הרב ביחס לגלישה באינטרנט, בהיבט הרוחני כמובן.
האם דעת הרב היא לאסור, או להתיר באופן פתוח לגמרי או להתיר רק מסונן ?
אם לאסור, מדוע?
ואם להתיר, מה נעשה עם החשיפה ההכרחית (הרצונית והלא רצונית), גם במסונן, לתוכן לא ראוי?
או שלדעת הרב, למרות החשיפה, ההפסד מהימנעות מוחלטת גבוה יותר מההפסד הנגרם מחשיפה?
בתודה מראש.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

רצוי לסנן, אבל דומני שאי אפשר לאסור גם אם אין סינון. כמו שאין לאסור הליכה ברחוב.
ואכן ההפסד מהימנעות גדול מהנזק של החשיפה. ככלל, התץנהלות נורמלית לא יכולה להיות אסורה. לא ניתנה תורה למלאכי השרת. מעבר לזה, העניין קשור לסוגית אי אפשר ולא קא מכוין בפסחים, ואכ"מ. 

אבי הגיב לפני 4 שנים

שלום,
כהמשך לשאלתי.
להבנתי, אי אפשר ולא קא מיכוון נאמר על מצב שבו אדם בעל כרחו נקלע למקום מסויים (אי אפשר), ולמרות שהוא פוגש את האיסור יש בידו את האפשרות שלא ליהנות ממנו ( ולא קא מיכוון). דוגמא שראיתי – השתתפות בטקס צבאי שבו יש שירת נשים.
במקרה כזה לכו"ע שרי.
הנידון שלנו, לדעתי, לא דומה.
להבנתי, הפרשנות שלך היא, אי אפשר – במציאות המודרנית אי אפשר ללא אינטרנט, ולא קא מיכוון – יש בידו להימנע מאותו איסור ולכן המסקנה היא שמותר.
לדעתי זו טעות ובמקרה דנן המשפט הנכון הוא – "אפשר וקא מיכוון". אפשר – להימנע מגלישה (קשה אבל אפשר), אתה לא גולש בעל כרחך, וקא מיכוון – כיוון שלא ניתן שלא ליהנות מהאיסור אז אתה בהכרח מיכוון ולכן המסקנה היא שאסור.
לגבי הדוגמא שלך , כשאדם הולך ברחוב אפשר לו להיבדל – הוא יכול להימנע מלהגיע למקומות מועדים או להוריד את הראש כלומר, הוא לא בהכרח יפגוש את האיסור, לעומת זאת, כשאדם גולש באינטרנט אי אפשר לו להיבדל ואי אפשר לו גם שלא ליהנות ולכן הדין הוא שאסור מדין אפשר וקא מיכוון.

מיכי הגיב לפני 4 שנים

זו טעות נפוצה. ראה בראשונים על סוגיית פסחים שכתבו להדיא ש"לא אפשר" זה אפילו אם זה דורש מאמץ קטן מאד (וכ"כ הח"ח בקטע הידוע שלו על דין זה).
ומכאן עולה שגדר הפטור כאן אינו אונס אלא גדר אחר. כדי להבין זאת, חשוב על מצב שיש לך שתי דרכים למחוז חפצך, כשדרך א ארוכה מעט יותר מדרך ב. בדרך ב יש חנות עם בשמים בריח ע"ז שהעובר שם לא יכול להימנע מלהריח (ויש בזה איסור הנאה מע"ז). אם אתה בוחר בדרך ב למרות החנות אין בזה איסור כי הבחירה בדרך זו לא נעשתה כדי להריח אלא כי זה קצר יותר. ממילא הריח הוא בגדר לא קא מכוין (לא בשבילו אתה הולך שם), ולכן אין בזה איסור. הפטור הוא מגדרי אינו מתכוין ולא מגדרי אונס.
כמובן שבדוגמה הזאת ניתן עוד לפלפל בגדרי "שכן נהנה" ועוד, אבל זו רק דוגמה.

דודי הגיב לפני 4 שנים

למה שכן נהנה מבטל דין לא קא מכוין?

מיכי הגיב לפני 4 שנים

זו הערה אחרת ואין כאן מקומה. לא קשור לדיון

השאר תגובה

Back to top button