איסור יין נסך לעצמו
האם יש לענות אמן אחרי ברכת בורא פרי הגפן של יהודי שמנסך את היין במגעו (אותו יהודי שותה לעצמו את היין). ובנוסף האם יש לענות אמן אחרי אדם מסורתי שמברך על אכילת מאכלים שהוכנו ממצרכים כשרים, אבל כנראה שהכלים לא כשרים (אין הפרדת בשר וחלב).
הדבר תלוי בשאלה האם אסור לאותו יהודי לשתות מיין עצמו (התלבטתי בזה פעם). פורמלית נראה שאסור לו, אבל מעשית ברור שאין איסור. במקרה השני אין איסור במאכל עצמו אלא אם הוא חם ובולע מהכלים (אגב, אם לא – אז אין איסור כלל באכילה כזאת).
——————————————————————————————
שואל:
מה כוונתך בביטויים איסור פורמלי ואיסור מעשי?
——————————————————————————————
הרב:
פורמלית לא מצאנו שהוציאו מן הכלל את האדם עצמו. אבל מעשית לא סביר שהוא כלול (וכי אסור יהיה לו לאכול משל עצמו כדי שלא יתקרב לעצמו?). כעין הטיעון הזה תמצא בתוס' שבת ד ע"א שכתבו שלא ייתכן לאסור על אדם לרדות את הפת מהתנור כך שיתחייב מיתה (אף שהפורמליזם מחייב זאת). השכל הישר אומר שיש לסייג את הכלל הפורמלי.
האם מומר אוסר את יינו שלו, שייאסר הוא לשתותו?
בספר ציץ אליעזר (חלק ח' סי י"ז – י"ח), ובספר יביע אומר (ח"ב יו"ד סי' י' אות א') דנו בעניין, הביאו מקורות רבים לנושא, והעלו סניפים שונים להקל (באופנים שונים).
השואל בציץ אליעזר(ר' משה שטרנבוך) מתכוין כנראה לסברת הרב שנכתבה כאן ("שהוא כעכו"ם לדידן אבל לא לעצמו"), (נכון?).
שניהם הוסיפו עוד סברא, שאי אפשר לאסור עליו יין נסך, שכן ממ"נ, אם נדון אותו כעכו"ם (שפוסל יין במגעו), הרי אינו מחוייב באיסור יי"נ.
הרב ראה את מה שכתבתי?
ראיתי. חן חן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer