אישות דרך חתנות עם ערביה מוסלמית

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיאישות דרך חתנות עם ערביה מוסלמית
א. שאל לפני 4 שנים

לכבוד הרב מיכאל אברהם שלום רב,
שאלה הלכתית לי, האם מותר לחיות חיי אישות דרך חתנות עם בחורה ערביה מוסלמית, לפי המקורות שאביא לקמן. ראיתי תשובה שלך שאוסרת נישואין עם גויות אך לא ראיתי התייחסות למקורות הללו.
עבודה זרה דף סד עמוד ב:
"איזהו גר תושב? כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים, דברי ר"מ; וחכ"א: כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח; אחרים אומרים: אלו לא באו לכלל גר תושב, אלא איזהו גר תושב? זה גר אוכל נבילות שקבל עליו לקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות; מייחדין אצלו יין, ואין מפקידין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה ישראל, אבל מייחדין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, שמנו כיינו. שמנו כיינו ס"ד? שמן מי קא הוי יין נסך? אלא יינו כשמנו. ולשאר כל דבר – הרי הוא כעובד כוכבים; רבן שמעון אומר: יינו יין נסך, ואמרי לה: מותר בשתיה; קתני מיהא: ולשאר כל דבריו הרי הוא כעובד כוכבים, למאי הלכתא? לאו דמבטל עבודת כוכבים כעובד כוכבים! אר"נ בר יצחק: לא, ליתן רשות ולבטל רשות;"
נראה לפיכך, שגר תושב, שמוגדר על פי חכמים כמי שמקיים שבע מצוות בני נח – הוא נחשב כיהודי לכל דבר מלבד ליתן רשות ולבטל רשות. אם כן, לכאורה היינו אומרים שאפשר גם להתחתן עם גרה תושבת.
אביא גם מהכיוון של עבודה זרה דף לו עמוד ב:
"גופא, אמר באלי אמר אבימי נותאה משמיה דרב: פיתן ושמנן, יינן ובנותיהן, כולן משמונה עשר דבר הן. בנותיהן מאי היא? אמר רב נחמן בר יצחק: גזרו על בנותיהן נידות מעריסותן. וגניבא משמיה דרב אמר: כולן משום עבודת כוכבים גזרו בהן, דכי אתא רב אחא בר אדא א"ר יצחק: גזרו על פיתן משום שמנן; מאי אולמיה דשמן מפת? אלא, על פיתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן, ועל בנותיהן משום דבר אחר, ועל דבר אחר משום ד"א. בנותיהן – דאורייתא היא, דכתיב: לא תתחתן בם! דאורייתא ז' אומות, אבל שאר עובדי כוכבים לא, ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר עובדי כוכבים. ולר"ש בן יוחי דאמר: כי יסיר את בנך מאחרי – לרבות כל המסירות, מאי איכא למימר? אלא דאורייתא אישות דרך חתנות, ואתו אינהו גזור אפילו דרך זנות."
יש לציין שכאן כמדומני כתוב באמת "גוים" ולא "עובדי כוכבים" ומדובר בצנזורה הנוצרית, ועדיין – הנימוק לאיסור הוא "משום דבר אחר", כלומר – משום הסתה לעבודה זרה. רש"י כותב : "ובנותיהן אסורין משום דבר אחר – עבודת אלילים." וזה ברור שזה הטעם גם ממה שנאמר בציטוט דלעיל – "לרבות כל המסירות", שכאן לכאורה ר"ש בן יוחאי אפילו לא אמר שכל הגויות אסורות, אלא רק המסירות לעבודה זרה.
אם אכן הטעם הוא חשש להסתה לעבודה זרה, הרי במקרה שמדובר באומה שמייחדת את ה' ואפילו לא מסכימה לאמונת השיתוף כמו הנוצרים, נראה שהטעם הזה לא תקף. כאן הייתי אומר, כמו שאנו אומרים שמותר לנשים לחזן כי כעת אין בעיה של "משום כבוד הציבור", וכן שאסור להומואים לישון תחת סדין אחד מכיוון שלמרות שהם יהודים הם בכל זאת "נחשדו על משכב זכר", הרי שבמידה ואין סכנת עבודה זרה בדרך חתנות עם גויה, מכיוון שהיא והאומה שלה מייחדות את ה', הרי שגזרת איסור חתנות לא רלוונטית לגביה.
לדעתי, ברור מהסוגיה שעניין נשג"א ונשג"ז, הוא רק במסגרת דיון על ביאה דרך זנות ולא על אישות דרך חתנות (שיכולה גם להתפרש כפילגשות מצד ההלכה הפורמלית). זה המשך של הדיון ב"אלא דאורייתא אישות דרך חתנות, ואתו אינהו גזור אפילו דרך זנות.", כלומר שגזרו דרך זנות בגדרות של נידה, גויה, שפחה ואשת איש.
אפשר לקבל חיזוק גם מהמאירי על אתר – (בית הבחירה, עבודה זרה דף לו עמוד ב:)
"כבר בארנו למעלה שסתם יינם נאסר מתחלה משום חתנות אלא שמאחר שראו חבת נסוך תקפה עליהם החמירו בו באיסור הבאה ולטומאה קלה כמו שהתבאר והוא שאמרו בפרק אחרון יינו של גר תושב כשמנו ואף על פי שיש לפרשה מפני שאינו מקפיד על מגע גוי רוב מפרשים מסכימים לפרשה משום חתנות ומשם למדו חכמי האחרונים שבגלילות אלו לאסור יין של קצת אמות בשתיה אף על פי שאינם עובדי ע"ז ושהם מיחדים כמו שהתבאר:"
לפי דברי המאירי יש שני טעמים לאסור יין גר תושב –
א. משום מגע גוי (נגיד, חבר של הגר תושב שאינו גר תושב, כפי שאומר רש"י על גר תושב בעבודה זרה דף סד עמוד ב "יינו יין נסך – דאינו מקפיד על מגע עובד כוכבים".)
ב. משום חתנותהמציאות שהמאירי מתאר היא שחכמים אוסרים במקצת מקומות יין של גרים תושבים (מוסלמים ונוצרים).
אם רק אחד מהטעמים היה מספיק לאסור את היין, הרי שהיה צריך לאסור את היין בכל מקום. אבל המאירי כותב ב"גלילות אלו", כלומר, בכריכת שני הטעמים יחד, ואז מובן שיש מקומות שאסור היין משום מגע גוי בלבד, ורק שטעם זה לא מספיק כי עצם מגע גוי ביין אסור רק משום חתנות, כפי שנאמר "ועל יינן משום בנותיהן". ודווקא כך, היין אסור.
לפי הבנה זו, הרי שהמאירי לא חשש כלל לחתנות עם גר תושב, אלא רק למגע של גוי עובד אלילים ביין של הגר תושב, שאסור משום חתנות עם הגוי עובד האלילים.
בתודה מראש,
א.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

איני יכול כעת להיכנס לפרטים, ואענה בקצרה.
הטיעון הראשון הוא דקדוק ספקולטיבי מדיי כדי לבסס עליו. ההבדל היחיד בהקשר הנדון הוא ביטול רשות, אבל אין זה אומר שאין הבדל אחר.
הטיעון השני בעייתי לענ"ד, כי יש כאן חשש להסתה לאי קיום מצוות. זה שכיום אין ע"ז לא משנה מהותית את המצב. ועוד יש לדון כאן בדרישת טעמא דקרא.
עוד יש לדון מצד פריה ורביה. לא ברור לי האם אדם מקיים פו"ר בילדים גויים. נחלקו הדעות (ראה כאן) האם בגויים שייך פו"ר. ויש לחלק בדוחק בין יהודי שמוליד גויים לגוי שמוליד גויים. מעבר לזה, נחלקו ריו"ח ור"ל (יבמות סב ע"א) האם גוי שהתגייר קיים פו"ר. וכתבו שם המפרשים שזה רק היכא שהתגיירו בניו עמו. אמנם להלכה קי"ל כריו"ח שקיים, אבל בפשטות זה רק לכיוון של גר שהתגייר ולא יהודי שהוליד גויים.
אמנם מצד פו"ר ניתן לדבר על חיים עם גויה בלי להביא ילדים או במי שכבר הביא ילדים עם יהודיה.

השואל הגיב לפני 4 שנים

תודה לכבוד הרב על התשובה. הרב כתב "ההבדל היחיד בהקשר הנדון הוא ביטול רשות, אבל אין זה אומר שאין הבדל אחר". אינני מבין – למה הרב חושב שהאזכור של רשויות מדובר רק לפי ההקשר? הרי הדיון בסוגיה קודם לא נסוב על רשויות כלל.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

נחשב כיהודי לכל דבר מסוג מסוים. לא לעניין נישואין. גם המאירי כותב שגוי נאור הוא כיהודי לכל דבר ולא מתכוון להתחיר נישואין אליו (ועוד דברים). לא עוסקים כאן במעמד אישי שלו אלא בהשלכות הלכתיות של היותו גוי.

השאר תגובה

Back to top button