אם ראשונים כחמורים …
שלום רב,
לא אחת אנו נתקלים בידיעה כזו או אחרת על אנשים מפורסמים אשר בחייהם ובמותם היוו אישיות מודל שראוי ללכת בעקבותיה, והנה לפתע צצים תיאורים ממעגלים יותר קרובים שמטלטלים את קווי המתאר של אותה הדמות ומאירים את צדדיה האפלים. בשבועות האחרונים הורגשה סערה פורתא סביב סיפרה החדש של הסופרת גליה עוז 'דבר שמתחפש לאהבה' שם היא תיארה מסכת יחסים לא תקינה (בלשון המעטה) בינה לבין אביה הסופר הנודע עמוס עוז.
הדברים עוררו אצלי ואצל רבים כמה וכמה תהיות, חלקן ספציפיות וחלקן יותר כלליות
אשמח לשמוע את דעתך (גם עם על חלק מהם)
- במקרה דנן של יחס אלים כלפי ילדים האם הרב חושב שבאותה תקופה (וגם הרבה אחריה) המודעות הייתה שונה בתכלית מזו של היום, כלומר קל לנו להזדעזע ולהוקיע מעשים כאלה בו בזמן שתקופה הזו כמעט כל ילד וילדה טעמו חינוך במקל חובלים (במינונים כאלה ואחרים) כך גם גילויי החיבה שהעריפו אנשים זרים על כל ילד מזדמן גורמים לנו היום לנוע באי נוחות (נדמה לי שהרב תיאר כאן תיאור משעשע על פאול אדרש ואכהמ"ל )
- . מה רמת ההגינות בתליית הכביסה המלוכלכת של בר מינן, שאין לאל ידו להשיב על כך, לפעמים עניינים של זמן לא מאפשרים זאת, או מחמת הבושה שהולכת ונמוגה עם השנים ובחלוף הזמן האומץ מגיע, אבל לפעמים ישנה תחושה שאנשים פשוט ממתינים לשעת כושר והרבה יותר נוח להם להציג את גרסתם שאין מי שיוכל להזים את השמועות.
- בכלליות עד כמה ניתן להפריד בין מעשיו ומעלליו של האמן או היוצר, איש ספר, לבין יצירותיו או הגיגיו (נוסח תוכו אכל קליפתו זרק)
תודה רבה.
- ברור שיש הבדל בנורמות בין התקופות, אבל יש התנהגויות שלא היו נורמטיביות גם אז. אם מקבלים את תיאוריה של גליה אז נראה שזה עבר את הגבול גם אז. אלא שלא ברור האם תיאוריה נכונים. אנשים מתארים דברים בצורות שונות, בפרט כשמדובר על הילדות. לא תמיד הזיכרונות משקפים את המציאות לאשורה. לפעמים אלו פרשנויות והוצאה מפרופורציה, ולפעמים יש אפילו תסכולים או אפילו מחלות נפש שונות שעומדות בבסיס העניין. אין לי מושג במה מדובר, אבל הייתי נזהר מלהסיק מסקנות על עמוס עוז לאור התיאורים הללו.
- כשאדם נפגע הוא לא בדיוק עושה שיקולי הגינות כשהוא מפרסם את הדברים. אם הוא מנצל הזדמנות לומר שקרים זה כמובן פסול גם כשמושא השקרים עוד בחיים חיותו.
- אין שום קשר. לכן איני מבין את השאלות הללו מעיקרא. למה אתה מניח שעמוס עוז אמור להיות דמות מופת מוסרית בחייו האישיים? העובדה שהוא סופר טוב, וגם אם מקבלים את תוכחותיו החברתיות-פוליטיות, אין לזה בדל קשר לחייו האישיים. יש לדון בטענות לגופן בלי קשר לטוען. לכן בעיניי כל הדיון בחייו האישיים הוא סוגיא לא רלוונטית שיש בה בעיקר עניין רכילותי ואולי גם קצת לקח אישי. לא יותר מזה.
לא יודע מה היה אז עם הסופר.
רק יש לי 2 סיפורים שאולי יכולים לתת לך פרןפורציה.
2 אמיתיים ומכיר אותם מחוויה אישית קרובה מאוד.
1. מלמד מפןרסם מאוד בחיידר מפןורסם מאוד הלך לעולמו לשמחת מאות ואולי אלפי תלמידיו.
ולמה שמחה ? פשוט מאוד הוא היה סוטה מין ידוע. עד כדי כך שלא הייה יכול להתאפק, והיה עושה מעשים חמורים בילדים. וחלק מהמעשים נעשו לעין כל הכתה ובפרהסיא גדולה…
כל הילדים ידענו על מעלליו, וקיבלנו את הדין כגזירת גורל.
כמובן היה גם בושה לספר להורים, וגם מי שלא התבייש בחסידות הזאת זה הושתק.
ושוב למיטב ידיעתי [מאחי במחזורים שאחרי]זה נמשך לאאורך כל השנים.
בשעה טובה ומוצלחת הוא הלך לעולמו. [חלק מתלמידיו כבר סבים] כל החסידות שלו הכירה אותו…
כשמת התמלאו אתרי האינטרנט החרדיים בהספדים עליו כמה היה מסור לילדים… ומקורב א
לאדמו"ר… ועוד מעלות כגון דא.
כל התלמידים שקרא את זה התפוצצו…
אבל אני חשבתי שלא שייך לרמוס את עשרות או מאות הנפגעים הישירים [וחלק מהמעשים בבושה משפילה לעיני כל הכיתה… משהו שלא שוכחים עד הירידה לבור]
התייעצתי עם רב ת"ח וממורי באקדמיה.
והוא טען לי שאני טועה ואין לפרסם. כי בדור הקודם היה ידוע מראש מי הולך להיות מלמד. השלימזל של העיירה. הלא יוצלח או הנואף שנזרק מכל מקום אפשרי…
ומשכך אז זה היה מקובל ולגיטימי שנעבך מלמדים פורקים את יצריהם על הילדים הרכים. ואין מה לפרסם ולבייש את המשפחה…
יש תקלה באתר שלא מאפשר לשלוח תגובה מעבר לכמה משפטים.
אולי בהמשך אשלח סיפור מזעזע נוסף שיצן עוד פרופורציה…
לפרסם סיפורים מזעזעים וחמורים בלי שום פרטים זה, במחילה, לא רציני. כשאין שום דרך לאף אחד לאמת את הסיפור, וקל וחומר כשאתה לא מוכר ולא ידוע, אז קשה (לי) להתייחס לסיפור כאמין בבסיסו. לגופו של עניין אותו רב שאמר לך לא לפרסם, אם אכן קיים אדם כזה והוא השתכנע שהסיפור נכון, אז לדעתי הוא אדם עלוב עם מחשבה עקומה לחלוטין. חובה לפרסם כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה, ואם הסיפור נכון אז שאר השלימזלים ישמעו וירעדו.
הייתי בכתה כשהדברים נעשו ולעין כל, מה יש להתווכח ?
וגם שמענו כן מהמחזורים שלפנינו, וגם מהמחזורים שאחרינו.
אפשר לא להסכים עם הרב הדר' הנ,ל, אבל היה לו טענה שכשהעולם מתקדם [מתוך הנחה ותקווה שהיום זה לא לגטימי] ניתן לשפוט לפי מוסר וסביר שהיה מקובל בשעת העבירה ובמקום ובקילה הלוונטיים.
ולא לשפןט היום מעשה של אז לפי הכללים הנוהגים היום.
זה מעוות כל פרופורציה…
הגבלת גודל התגובה (בחלק השו"ת) נעשית על לחיתה על לחצן TAB פעם או כמה פעמים עד שמתגלה מחדש לחצן 'להגיב' שנתכסה.
וסימנך: כשם ש'ירידת הדורות' מגדילה את כח הקיבול שלהם – כך ירידת ה'טאב' מגדילה את כח הקיבול של התגובה, ככתוב: 'טאב למיתב' 🙂
וכעת למעשה השני.
בחורה חרדית יומאחד הודיע למשפחתה שעליה להתחתן עם פלוני, יען היא הרה לו.
טוב ארגנו חתונה מהירה.
את האבא [ההורים גרושים] לא להזמין ואסור לעדכן.
ילדה עוד ילד ועוד.
האבא [בעל תשובה עם כוונות טובות אבל מתקשה לתקשר נורמלי עם בנ"א] שם לב שהיא לא עונה לטלפונים כבר תקופה ארוכה, וגם כולם מתחמקים כששואל אודותיה…
בירר ושמע שהתחתנה וילדה…
התחיל לברר.
עד שנודע לו שבתו אהובתו מפיצה עליו שעשה בה מעשים שלא ייעשו, ולכן היא מנתקת קשר…
הוא לא ידע את נפשו וכבודו…
הרי זו עלילה שפלה…
מצד שני מקובל האידנא להאמין לכל הטוענת כך.
למזלו. היה לו ידיד טוב. רב מפורסם משגיח בישיבת…[וכמעט סיים דר' ] איש פקח.
אמר לו אותו רב ז"ל.
שמע לעצתי.
זה ירדוף אותך עד הקבר ואף אחרי.
אם חשוב לך שהאמת תצא לאור. תפיץ בכל המשפחה שאתה דורש ממנה לגשת למשטרה להתלונן, אתה תיחקר זה יגיע לבית משפט, ובבית המשפט יתברר שהכל בלוף…
לא נעים אבל אין לך ברירה אחרת.
למזלו עשה כך.
הודיע לכל המשפחה שהוא לא סובל את שמעלילה עליו, והוא דורש תלונבה במשטרה…
תתפלא, מיד כשהיא שמעה מהסביבה שזה מה שנדרש ממנה אם אכן היא מאמינה לעצמה שזה מה שהיה… ועד שלא תעשה כן היא מוחזקת לבלופרית….
פסקה מלטעון כן.
ואט אט חזר הקשר הנורמלי עם האבא…
לבסוף היא אושפזה במחלקה סגורה…
נודע שהיא סובלת מ… ומ…
כך שלא כל טענה אפי' מחיים חייבים להאמין.
לעיתים מדובר בחולי נפש שהגב' מספרת לעצמה כל מיני סיפורים…
וזה אולי עוזר לה בהכחשה זמנית על בעיות שיש בה ומנסה לבלף את עצמה.
גם את הסיפור הזה אני מכיר מקרוב מאוד מהמשפחה…
כמובן לאחרונה פורסם על רב מכובד באולפנא שבת 1 סיפרה עליו סיפורי 1000 לילה ולילה.
בבית משפט הוכח שהכל לא היה ולא נברא ואף משל לא היה. והתוודתה בבית המשפט שהסיפורים מצוצים מפנטזיות שלה…
אבל זה לא מכיר אישית.
את 2 הסיפורים שהבאתי אני מכיר אישית קרוב קרוב.
לא חייבים להאמין לכל סיפורר. בטח לא אחרי שמי שמספרים עליו לא יכול להתגונן… וגם כנראה יש פרופוציה שונה להתנהגויות שונות המרחבי הדורות…
תיקון.
במרחבי הדורות
בכוייסערעס צריך ליהייוייס:
עניין של עלייעס הדויירוייס
בברכה, האקאדעמייע ללשויין היידיש
נראה לי שהדיון כאן מוצה לגמרי. סתם סיפורים אנונימיים לא מועילים במאומה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer