אמונה תמימה וסמיכה על רבותינו מאשר ראש גאון של מיכאל אברהם על גבול הכפירה

שו"תקטגוריה: אמונהאמונה תמימה וסמיכה על רבותינו מאשר ראש גאון של מיכאל אברהם על גבול הכפירה
הצדיק התמים שאל לפני 4 שנים

ראיתי כבר כמה פעמים שאתה טוען בתוקף שאחד שמפחד לחקור את האמונה שלו ולהתעמת איתה כדי שלא יכשל ויפול הוא בעצם \"אתאיסט סמוי\"
\"אמונה של אדם שלא בוחן את אמונתו ברמה הפילוסופית כדי לא להיכשל? האם בכלל נכון להתייחס אליו כמאמין?\"… \"אם שמעון האתיאיסט היה מעלה בפניו טיעונים לוגיים כאלה או אחרים, ראובן היה משנה את תפיסתו והופך לאתיאיסט\"
לא הצלחתי להבין אותך: אם כשאני לומד סוגיה ומעיין בספרי הראשונים והאחרונים אני נוכח לראות שבהרבה מקומות שהיה נראה לי שאין אפשרות לתרץ את הקושיות העולות ואני רואה את ליבן של הראשונים כיצד הם מיישבים את הקושיא בחכמה נפלאה שגם אם הייתי חי מאה שנה לא הייתי מצליח לענות על קושיא אחת שהם תירצו.
למה שאני אכניס את עצמי ואתיר לבני ללכת לא \"באמונה תמימה\" מול שאלות פילוסופיות מאנשים שבאמת היו חכמים וכי יש לי את המח של הרשב\"א או של הנודע ביהודה או אפילו לצורך הענין את הראש של מיכאל אברהם שהוא בעצמו הולך על חבל דק בין הכפירה לאמונה והוא עצמו לא יודע אם הוא באמת מאמין או לא,
למה שלא אסמוך בתמימות על רבותיי שרבים מהם למדו את הפילוסופיא והתעמתו איתה ואם הם יצאו בשלום והמשיכו באמונתם אז גם אני שהאינטואיציה הפשוטה שלי שבוודאי יש בורא לעולם ותורת ישראל אמת למה אני צריך להכניס את עצמי למקום שלא אוכל לתת תשובה וליפול לזרועות הכפירה לא עדיף לי לסמוך עליהם??
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

למה לא תאמר את אותו דבר על איינשטיין? גם הוא היה חכם נפלא, אז למה שלא תסמוך עליו? או על אנסלם הנוצרי? אם אתה סומך על חכמים לא תוכל להימלט מבחירה מיהם החכמים, ובזה בחרת את התוצאה.
אגב, לומדים צעירים בימינו מיישבים קושיות שהראשונים נבוכו בהן בהרבה צורות ובקלות יתירה. לדעתי אנחנו הרבה יותר טובים מהם בלמדנות ובניתוח למדני.

מסורתי הגיב לפני 4 שנים

כנראה שזה מקור כל טעויותיך ואפיקרוסותיך, תן דוגמא אחת שבני דורינו למדנים יותר מהראשונים.
תראה כמה עמלו גאונים עצומים כמו רב חיים בריסקר ועוד לבאר ולהבין את רבותינו הראשונים. מאיפה קלות הדעת לזלזל בגאוני עולם כאלו??

דוד זיגל הגיב לפני 4 שנים

אתה קודם מבקש דוגמא ללמדנות גדולה יותר של בני זמננו,ועוד טרם הרב ענה החלטת שהוא מזלזל בהם. אולי כדאי שתחכה לתשובה.ואם הינך חורץ דעתך טרם הרב ענה למה זה בקשת דוגמא?? יפה סבלנות לחכם,וקו למי שפחות

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

מסורתי, זו שאלה של בור. כל לומד מתחיל מכיר דוגמאות לעשרות של קושיות שיושבו בטוטו"ד על ידי אברכים ובחורים מחברי מאמרים בני זמננו. רק בחן את "הנקודה הנפלאה" של הרמב"ם בפיהמ"ש בכריתות, ותראה כמה הוא מתלהב מהבחנה שכמותה נעשות כיום על ידי לומדים ממוצעים. אתה עצמך הזכרת את הסבריו של ר"ח בריסקר לקשיים (שחלקם הועלו על ידי ראשונים כמו הראב"ד) ברמב"ם. זו לא דוגמה לאחרון שמיישב קושיות של ראשונים? בכל מקום כזה תוכל לפתוח את ספר המפתח של פרנקל ולמצוא דוגמאות נוספות בהמוניהן.
אבל אני באמת איני רואה טעם לדון עם מי שלא מנהל שיח אלא מפריח סיסמאות והצהרות של בורות.
אגב, אני ממש לא מזלזל בראשונים. אני מגדיל את האחרונים (וכבר כתבו כמה ראשונים ואחרונים את משל הננס על גבי ענק, כך ששאלתך אליי נענתה כבר בראשונים ואחרונים). כמעריצו של ר"ח בריסקר אתה ודאי מכיר את הסיפור על כך שהוא לא מיקל בהלכות שבת אלא מחמיר בהלכות פיקו"נ. והה"נ הכא.

שטרודל הגיב לפני 4 שנים

אם הראשונים לא היו ב'עסק' של הלומדעס המודרני מה שייך שהוא יטעים את דבריהם? היום יש כלים מכאניים שיכולים להרים את אבני הכותל וליצור אחד כמותו. אבל ודאי שהכותל לא נבנה ע"י הטכנולוגיות המוכרות לנו כיום.

משה הגיב לפני 4 שנים

באשר לחובבנות של הרמב"ם לעומת מקצועני זמננו בענייני לימוד הנה מש"כ פעם לידיד
באשר לנקודה הנפלאה של הרמב"ם בפיה"מ בכריתות המפריעה לך רבות:
ראה גם אבות ד/ב וסוף מכות והקדמת חלק "אבל זו הנקודה הנפלאה, רצוני לומר העולם הבא, מעט תמצא בשום פנים שיעלה על לבו הוא שיחשוב או שייקח זה העיקר, או שיאמר זה השם על איזה דבר הוא נופל: אם הוא תכלית הטובה, או אחת מן הדעות הקודמות הוא התכלית. או שיבדיל בין התכלית ובין הסיבה המביאה אל התכלית".
נקודה נפלאה אצלו אינה חילוק דיני נקודתי טכני אלא יסוד עקרוני, אך אין זה שולל את היותו מודע לחילוקים דקים או אפילו למדניים.
בכריתות הפי' הפשטני לדבריו די תמוה (כי סו"ס נוסף איסוה"נ בבישול בחלב)
חושבני שכוונתו שם שמכיון שלימודי חכמים מהפסוק הם לא שורש אלא ענפים, הם פרשנות ולא הכתוב עצמו (כביאורו בשרשים א,ב לסה"מ ולגבי קדושי כסף מדרבנן), גם אם הם מחייבים ברמה של דאורייתא, מכיון שברמה המפורשת בתורה אין תוספת באיסור בשר וחלב אזי איסור זה אינו איסור מוסיף ומעמדו זה של האיסור נשאר, גם אם בפרשנות חז"ל (שאגב, יכולה להתבטל ע"י סנהדרין אחרת) האיסור הורחב גם להנאה
הוא הדין בתחילת פר' אמור "לשארו", כאשר חזל דרשוהו על אשתו שמותר להטמא לה. ועם כל זה אבלותה אינה דאורייתא!

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

משה, מה שאתה תמיה על הנקודה הנפלאה הוא הוא קקושיית הרמב"ם. ומה שאתה מסביר בנקודה הנפלאה כתוב להדיא ברמב"ם עצמו. לא הבנתי מה אתה מוסיף על דבריו: איסור ההנאה מסתעף מאיסור האכילה (לר' אבהו בפפסחים שאחד איסור אכילה ואחד הנאה במשמע). ראה דברי הרמב"ם במצווה קיג (?) על בשר בחלב. על הענפים והשורשים בשורש השני לרמב"ם הרחבתי במאמרי בספר ישלח שרשיו.

משה הגיב לפני 4 שנים

האבחנה בין גזע (הכתוב ה"עירום") לענפים (דרשות חזל) ושהדרש חל על הגזע בלבד אינה גאונות פלפולית אלא אבחנה יסודית והיא היא ה"פלא". זו נקודה שיש רבים שחלוקים עליה. מזה הרמב"ם "התלהב" .

מיכי הגיב לפני 4 שנים

אין שום בדל קשר לשאלת הדרש. ר' אבהו מסתמך על פשט, וחסקיה הוא שדורש את המקרא ואין הלכה כמותו. הרמבם עצמו מסביר את ר' אבהו כך.
לכשתקרא את דבריו בפיהמ"ש כריתות תראה שההתלהבות היא מהניתוח הבריסקאי, ופשוט.

משה הגיב לפני 4 שנים

קראתי. לא ראיתי ובוודאי לא "פשוט".

מיכי הגיב לפני 4 שנים

כעין זה בגמרא עצמה הסוגיית זנוזל"ח. עמדתי על כך בפאנל בספריה הלאומית "נפגשים בבבלי"

משה הגיב לפני 4 שנים

בכדי לראות מה שעמדת עליו בפאנל יש לנסוע בזמן או שזמין ברשת?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

נדמה לי שזמין ברשת (ואם כן – אז גם כאן באתר). אם לא – אז רק לנסוע בזמן.
טוב, החלטתי שאני אחסוך לך את לחיצת הכפתור שחסכת לעצמך, ואפנה אותך ישר: https://www.youtube.com/watch?v=YfEdtW1kI7g
להבא – אשמח אם תקדיש עשר שניות לחיפוש בעצמך. כך תחסוך לעצמך נסיעה בזמן או לי חיפוש עבורך.

משה הגיב לפני 4 שנים

תודה לך
לחפש כמה משפטים ב 90 דקות – זה כמו לחפש ברשת. תודה על נכונותך. חושבני שלא התנסחתי מספיק ברור כי מרפרוף בסרטון בדבריך לא מצאטתי תשובה אז אולי שנינו איננו מבינים זא"ז.

k הגיב לפני 4 שנים

דקה 39:00 בסרטון, פשוט ליפול מצחוק.

השאר תגובה

Back to top button