אמור להיות רצון להיות יהודי? מדוע?
שלום לך ושבוע טוב!
יש לי שאלה: אילו הרב היה גוי – הוא היה מתגייר?
אני מבקש להבהיר שאין כאן שאלה אישית על האופי של הרב, אלא שאלה של תוכן. כלומר, בעצם האם יש עניין להתגייר (ולא פרקטית האם הרב עצמו היה מתגייר)?
אסביר שאלתי: אני מבין שפילוסופית הכי סביר להסיק שיש בורא לעולם. כיוצא בזה, לאור טיעונים טובים אני גם מסיק שהיה מתן תורה, ולכן אני כיהודי מחוייב לתרי"ג מצוות וכו' וכו'.
אבל, כיצד כל זה אמור להוביל את הגוי לשמור מצוות? לכל היותר, אילו הייתי גוי הייתי מקבל את מתן תורה (שהיה ליהודים), ובכך שאני מחוייב בשבע מצוות נח. אבל מדוע עלי להתגייר? איני מדבר על שיקול של תועלת, אלא היכן ניתן להתרשם שהבורא עצמו מעוניין בכך שיצטרפו לדת היהודית? ואם אכן הוא לא מעוניין, מדוע יש מוטיבציה לגויים להתגייר? האם זה רק שיקולי רווח שלא קשורים לרצון האל?
אפשר לנסח זאת כך: האם אמור להיות רצון שכלי להיות יהודי? מדוע?
לא יודע. אתה יכול להתגייר ויכול שלא. הגיור לא בהכרח משקף את רצון ה' (אני לא בטוח שהוא רוצה שכל הגויים יתגיירו), אלא את רצונו של אותו אדם להיות שייך לקבל עובדי ה'.
השאלה האישית לגביי לא מוגדרת. אם הייתי גוי לא הייתי אני. זה כמו לשאול מה היה אומר הרמב"ם על משהו אם היה חי היום. אם הוא היה חי היום הוא לא היה הרמב"ם.
אפשר למצוא מקרה שבו השאלה מוגדרת היטב, למשל אם יתגלה לאדם שאם-אימו לא התגיירה כדין (הייתה חציצה בטבילה).
אני שואל לו יתברר לך משום מה שאינך יהודי – תקום ותתגייר? אם כן – מדוע?
אישית אמי מניח שכן. זה עולמי כיום ובעיניי כך נכון לחיות.
"אם הוא היה חי היום הוא לא היה הרמב”ם" – הרב מכוון לדעתו של פרופסור יוסף קלאוזנר ?
לא מכיר את דעתו בעניין.
הרב, תודה על המענה. אני מצטער האם אני מטריד, אבל לטרה היא וכו' – מדוע בעיני הרב היהדות זה עולמו? והאם יש כאן נימוק של 'אמת' או איזה נטיה רגשית הנטולה אמת
* תורה היא
מדוע זה עולמי? כי זה עולמי. מדוע העולם הזה הוא עולמי? כי כאן נולדתי. אין כאן קשר לאמת כי רשות ביד כל גוי לא להתגייר. אבל אני מזדהה עם התפקיד של יהודים. זה משהו בין פסיכולוגיה לבין ערכים. זו מרדגה גבוהה יותר להיות יהודי, אף שהגויים לא חייבים להעפיל אליה ולהתגייר.
ברוך אלוקי ישראל שנתן לנו במה זו שאינה מצנזרת חפרנות ולכן אשאל (בהנחה שזה עולמו של הרב עוד קודם החקירה ומסקנתה לגבי אלוקים והדת) שהרב מציב את האמת כערך והפרמטר שלשמו אנו חותרים, ומשום כך הרב צועד בשדה המחקר הפילוסופי ללא הצבת מטרה מסומנת מראש מפני שאז אין זו אמת. ואני האנושי שואל שמכיוון גם הרב אנושי והשוחד יעוור עיני פקחים א"כ עד כמה שהרב ינסה לנקות עצמו מן הנגיעה האישית מ"מ השוחד קיים. אותה נגיעה אנושית לא תיתן להרחיב את שדה המחקר הפילוסופי מעבר לעולמו של הרב. ישנה חקירה " אבל אני מזדהה עם התפקיד של יהודים". כיצד הנגיעה האנושית הטבועה בנו כבנ"א ולא ניתנת להסרה תוכל להוביל אותנו לאמת? ע"י שהאדם צועק "אך לאמת אני מכוון"? אין לך נגיעה גדולה מ"זהו עולמי" ואין לך אדם שחף מהנגיעה הזו בסוגיות הרות גורל כאלוקים ודת שאמורות להפוך את עולמו של האדם מן הקצה אל הקצה.
ערב נעים!
אי אפשר לוודא ניקיון מלא בשיקול הדעת, אבל יש לעשות את המירב כדי לנקות.
מעבר לזה, הנטיות הראשוניות שלנו אינן בהכרח נגיעות. אלו הנחות היסוד שלנו, ואדם לא יכול לחשוב בלי הנחות יסוד.
ולבסוף, גם בפילוסופיה יש טיעונים "תיאולוגיים" (כפי שהגדרתי במחברת הרביעית). ושוב, אלו לא בהכרח נגיעות.
אשרי המתאמץ להגיע לאמת אך אין פה דין השתדלעס. בפועל זה אני החלשלוש שמודיעים לו לילה קודם על קרב עם צ'אק נוריס. אני אשתדל להתאמן ואגיד לכולם שאני הולך להביס את צ'אק ולמרות מגבלותיי אני אשתדל. אני בטוח שהרב לא היה מתאמן באותו לילה ובוודאי שלא היה טוען שיביס את צ'אק. הרב קורא לנגיעות הנחות יסוד? אז השאלה שלי איך אדם יכול להתיימר לחקור ולהגיע לאמת אם הוא לא יכול לחשוב ללא ההנחות יסוד שלו שמתמרנות אותו. לצערי, לא הבנתי איך השורה האחרונה עונה לי.
לילה טוב!
בהחלט יש כאן דין השתדלעס, שהרי כל מה שאני יכול הוא להשתדל. ואם טעיתי משוגתי איתי תלין. השורה האחרונה רק ממחישה את הטעות שלך בתפיסתן של הנחות יסוד. הנחות יסוד אינן נגיעות אלא תובנות לא מנומקות (שיסודן בהכרה ישירה). הארכתי בזה בשתי עגלות ובאמת ולא יציב. טיעונים "תיאולוגיים" שהפילוסופיה מלאה מהם, שמים את זה על השולחן.
אם הבנתי נכון מהן הנחות יסוד, אז לא עליהן אני מדבר. וגם אם לא הבנתי, עדיין לא נראה לי שאני מדבר עליהן. נגיעס, כבוד הרב. אדם קרוב אצל עצמו. בהכרח שהמשפט פסול. מכיוון שאדם קרוב אצל עצמו. אנשים אוהבים להצדיק את עצמם בוויכוחים ומעדיפים לדחוק עצמם ובלבד שהדיעה שלהם היא זו שתהא המוצדקת. הרב היה מכשיר בלית ברירה משפט כשהשופט משוחד? אני הייתי אומר שבלית משפט חוזר אז לא נעשה כאן משפט צדק כלל והדבר לא שפיט. שופט משוחד זה דין השתדלעס?
הבאת דוגמה מצוינת. למה אתה ממנה שופטים? גם להם יש נגיעס. אני בהחלט הייתי ממנה שופט משוחד (בפרט כזה שמנסהשלהתגבר) אם אין לי שופט אחר.
ואם אין שופט אחר אלא רק אדם שלוקה בשכלו? והוא המקרה דהכא אלא שהלקות הנפשית גורמת ללקות מוחית ונמצא לוקה בתרתי אם כן ק"ו שהרב היה ממנה לוקה שכלית לשפוט. הרב יגיד שזה פלפול סרק אבל כמו שהרב עונה הרבה פעמים; זה היה לצורך המחשה בלבד.
אני באמת לא מבין אותך. יש לי חשש שאני נגוע, אבל אני משתדל להתגבר. זה מה יש. ואם האלטרנטיבה היא שאין שופט ואין שיקול דעת – זה ודאי עדיף.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer