אמירת וידוי בזמן יציאת נשמה
שלום,
מה יחס הרב לאמירת וידוי על אדם שאינו שומע ומודע ?
האם יש מקום להגיד וידוי על נפטר בזמן יציאת הנשמה ? (מחוסר הכרה שאיננו שומע כעונה)
בעת יציאת הנשמה יש שני סוגי דברים שאומרים: 1. הווידוי, שהוא עבור החולה לכפר על מעשיו. 2. יש פסוקים (שמע ישראל ופרקי תהלים) שאומרים אלו שנוכחים שם בעת יציאת הנשמה.
הראשון הוא דין והשני מנהג. המנהג רלוונטי בכל מצב של החולה. הדין אמור עקרונית לחולה עצמו. אמנם כיום יש פוסקים רבים שאומרים לא להציע לחולה לומר וידוי כי זה עלול לפגוע בו מורלית ולהזיק לו. אם הוא לא בהכרה לכאורה אין לזה משמעות, שכן הווידוי הוא שלו ועל מעשיו שלו. אולי יש מקום לומר לו באוזנו בהנחה שהוא שומע ומבין רק לא יכול לדבר. אבל את זה כדאי לשאול רופא שמבין מה אומרים המצבים השונים (האם החולה יכול לשמוע וכדומה), למרות שאיני בטוח שהרופאים יודעים.
בכל אופן, ברור שאין חובה לומר זאת כשהחולה בלי הכרה וספק אם יש בזה ערך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer