אפליקציית זום בליל הסדר

גם אם ליל סדר היה חל בשבת?

למה אין בזה איסור משום כותב? [אם המסך לא נכבה התמונה המצויירת על המסך (ואולי גם בלוח פנימי) היא כתיבה מתקיימת]

במסך זה מתקיים? לא הבנתי. בפנים זו לא כתובה (אין צורת אותיות). כתיבה על מחשב אינה מלאכת כותב אלא אם נחדש זאת כחידוש לימינו (חידוש לחומרא).
בשבת זה יותר מסובך כי גם העברת אש נאסרה (וגם מדין מוליד יש לאסור). ועדיין נראה לי שמעיקר הדין היה מותר גם שם.

למה לא, אם החשמל זורם ואין שומר מסך הרי שהתמונה המצויירת על המסך תישאר לעולם, והרי כאן כתיבה למהדרין.
גם בלוח הפנימי יש רישום פיזי כל שהוא [שפה בינארית] ככל הידוע לי, ושפה זו היא סימון פיזי מוסכם המסמן את האותיות, כך שגם מבחינה זו זה כותב גמור [ומה לי אם אנשים אינם יכולים לקרוא זאת, יש להם מכונה שמפענחת זאת, וזה סימון קבוע וברור, ודרך לכתוב בשפה זו בכל העולם (הרבה יותר מכתב רגיל)].
נא פרש משנתך.

לא מסכים. החשמל זורם פירוש הוא מחיה את הכתב בכל רגע ורגע, והכתב אינו מתקיים.
לגבי הלוח הפנימי (זיכרען, ביידיש) אין שום כתב. יש שם תופעות פיזיקליות שאינן כתב והן כלל לא ויזואליות. אין לי מה לפרש יותר מזה.

מדוע אין כאן בעיה של יצירת מעגל חשמלי כמו בהפעלת מתג? בונה בלע"ז..

לדעתך זו כתב שיתקיים על ידי זרם של נהר [שמחזיק את הכתב עומד] לא נחשב כתיבה מתקיימת, אף שלא צריך שום פעולה כדי לגרום להחזקה זו, לא הובן לי סברתך.
וחוץ מזה כתיבה שאינה מתקיימת אסורה מדרבנן עכ"פ.

זה רק כשכתבת ולא כשיצרת משהו שנראה כמו כתב. אם כתב כזה אינו מתקיים לית לן בה. לגבי הזרם החשמלי הוא לא תופעת טבע אלא אספקה אנושית, ובזה הוא שונה מזרימת מים של נהר. אולי יש לדמות לזרימת מים מהברג, ושם אכן אומר שאינו מתקיים.

אגב, בפוסקים יש דיונים כמה זמן צריך להתקיים כדי שייחשב מתקיים. יש שאמרו יום או שבוע או עד אחרי השבת. כל אלו לא מתקיימים כאן.

ראה סקירה כאן (ויש עוד מקורות שלא הביא, בעיקר לגבי קושר וצובע):
http://asif.co.il/download/kitvey-et/kotal/kotal%2015/41.pdf

בשו"ת הר צבי יו"ד סי' ר"ל מוכיח שמי שכותב באמצעות חלב על דף, כך שהכתב אינו נראה (כתב סתר) עד שיניחו את הנייר מעל שלהבת נר – חייב משום כותב.
האם לדעתך שמירת נתונים במחשב פחותה מכתיבה בכתב סתר? הרי ניתן בהמשך להוציא את האותיות מהדיסק הקשיח למסך ולהדפסה.

כתב סתר הוא דיון שהחל עוד לפני ההר צבי (ראה למשל במאמר שאביא למטה). אבל זה לא דומה לנדון דידן כי אצלנו אין כאן אותיות שמתגלות על ידי תהליך כלשהו. האותיות בזיכרון בפנים אינן אותיות כלל (אלא לכל היותר פוטנציאל ליצירת אותיות על המסך). בכתב סתר מדובר שיצרו אותיות אלא שאינן נראות.
https://www.zomet.org.il/?CategoryID=394&ArticleID=999

אני מכיר את המקורות (כתבתי על כך מאמר), ומי שכתב סתר הוא בוודאי כתב מדאורייתא (ולא ספק או דרבנן), ולעניין שבת (ולא לגיטין), אף לפני שגילו אותו והוציאוהו מהכח אל הפועל, הוא ההר צבי (אליבא דהירושלמי).

איך היית מגדיר מהן אותיות, כדי לחלק בין כתב סתר למחשב? אני מתקשה להגדיר זאת, במיוחד אם יש חיוב של 'כותב' לאו דווקא בכתיבת אותיות אלא גם בציור ובשרטוט צורות בעלות משמעות.

כשיש צורת אות יש אותיות. במחשב אין שום צורה כלל, לא של אותיות ולא של שום דבר אחר. אין שום קשר לכתב סתר שיש בו צורת אותיות וגם הייתה כתיבה, אלא שלא נראית.
ולגבי כתב סתר, אתה מאד נחרץ ואני לא מסכים (ראה במאמר הנ"ל), ואכ"מ.

לדעתי ליל הסדר ב"זום" לא באמת אפקטיבי, אלא רק יגרום לעיסוק סביב האפליקציה וככה אפילו יפגע (לעומת קיום ליל הסדר לבד), ולכן זה לא שונה בעצם מאיסור טלוויזיה בשעון שבת.
כמו כן זה יכול לגרום לחילול החג בעקבות אנשים שיבואו לגעת באפליקציה בעקבות ניתוקים וכו'
האם אין מקום לאסור בגלל שיקולים אלה?

ראשית, יש זקנים שלא יעשו כלל ליל סדר בעצמם (נשים מבוגרות שחיות לבד). ההיתר מיועד בעיקר להם.
ההשוואה לטלוויזיה לא נכונה. שם יש עוד בעיות מעבר לחשש שמא יטפלו בה.
וגם אם יש חשש, אין בכוחנו לגזור גזירות חדשות. וכל עוד אין איסור פורמלי, איני רואה היתר להחמיר מחמת חשש אישי שלך ולבטל בזה מצווה גמורה דאורייתא ודרבנן. יש מקום להחמיר רק היכא שאין מחיר לחומרא, אבל כאן זו חומרא דאתי לידי קולא.
בי"ד מוסמך יכול היה לעקור דבר מה"ת ולאסור תקיעת שופר או קריאת מגילה מחשש לחילול שבת. רבל היעלה על הדעת שאדם פרטי לא יתקע ולא יקרא מגילה מחשש שמא יעבירנו? אדם כזה הוא עבריין.
ולכן, במקום שבו ניתן לעשות סדר לבד בהחלט יש מקום ואולי אף ראוי להחמיר. אבל כשהאלטרנטיבה היא שלא ייעשה סדר כהלכתו נדמה לי שאין רשות להחמיר. ואם אדם יחוש לבד וליל הסדר יהיה עבורו חוויה קשה אף שייעשה כהלכתו, שם אולי יש לדון להחמיר, אף שלדעתי גם בזה יש מקום להתיר בזום.

כתבת:
"אין שום קשר לכתב סתר שיש בו צורת אותיות וגם הייתה כתיבה, אלא שלא נראית".

אני שוב מבקש הבהרה אם 'איסור כותב' שייך בכל צורה בעלת משמעות או אפילו בציור, ולאו דווקא בשרטוט אות, מה ההבדל בין כתב סתר לשמירת נתונים במחשב.

תודה רבה

ואני חוזר ואומר שוב בגרון ניחר, בפעם האחרונה: נתונים ששמורים בזיכרון אין להם צורה כלל (ולא רק שאין להם צורת אות). זהו.

בס"ד א' בניסן תש"פ

מאי מהני 'זום' בלי 'עסיד'? הרי ה'עסיד' עשוי מקמח או סולת ששמים במים רותחים, וכבר אמרו ראשונים דאנן לא בקיאינן בחליטה, ולא שייך לאכול 'זום' בלי 'עסיד'. ובכלל מי אוכל בליל הסדר מאכל חלבי.

אולי דנו להתיר לפי מנהג צפון אפריקה שאוכלים את ה'עסידה' ברוטב בשרי, ומכיוון שהם עושים את ה'עסידה' מקמח גרעינים קלויים שלפי דינא דגמרא אין בהם חימוץ. אך כאמור גם בזה כתבו הראשונים דלא בקיאינן בקליה.

ואולי כוונתם שיאכלו ה'זום' ב'עמידה' העשויה מ'קורנפלור' שאין בו חשש חימוץ, אלא שכמה בעיות יש בזה:הרי יהודי צפון אפריקה נהגו איסור בקטניות וייתכן שגם בתירס שממנו עושים 'קורנפלור' נהגו לאסור. ואולי גם שמא גרים דלא מסמנא מילתא לאכול 'קורנפלור'.

כך או כך, נראה שעדיף לאכול את ה'זום' ב'עסידה' מקורנפלור בבוקר. בליל הסדר עדיף שיאכלו הקשישים שקשה להם ללעוס 'פתות' של מצו טחונות ולא יערבוהו ב'זום' שיבטל טעם המצה, אלא ירככו את המצות במים.

בברכה, ש"צ

קשישים לא אוהבים שינויים חדים בהרגלי חייהם. קשיש שכל חייו נזהר לשמור שבת – תהיה לו הרגשה נוראה כשפתאום הופך ליל הסדר שלו ליום של חול שבו צופים בטלביזיה, מה שנזהר בזה כל חייו.- חוטף 'שוק' רק מלחשוב על זה.

בדרך כלל גם אין לקשיש סבלנות להיות כל ליל הסדר עם משפחה גדולה וכל ה'בלאגן' של הילדים. הוא יעדיף לגמור את הסדר מהר וללכת לישון..ומסיבה משפחתית באורך מלא – מתחילה להיות נטל יותר מאשר קורת רוח.

לכן נראה לענ"ד שאם רוצים לתת לסבים הרגשה טובה – הטוב ביותר לשלוח אחד הבנים או הנכדים שיעשה את הסדר בקצרה עם הסבא. זה ייתן לו הרגשה נפלאה שהוא לא ננטש, אך גם לא משגעים אותו בליל הסדר. אם המסיבה הטלביזיונית – ניתן לקיים בחול המועד.

ישיבה בצוותא לחצי שעה עד שעה עם הסבים, תוך שמירת מרחק של שני מטר בין איש לרעהו – נותנת להם הרגשה טובה המעצימה את החוסן הבריאותי, ועל פניו זה לא אמור להזיק. למעשה, כמובן יש להתייעץ עם רופא.

בברכה, סבא שמשון