בטלה מקצת העדות בטלה כולה – הבנת שיטת רש״י

שלום וברכה לכבוד הרב שליט״א

במשנה במכות (ה:–ו.) רבי יוסי סובר שהדין של “אם בטלה מקצת העדות בטלה כולה” נאמר רק בדיני נפשות. רש״י מסביר שהטעם הוא משום “והצילו העדה, ומהדרינם אזכותא״, ותוספות מבארים: “שמצוה לבטל העדות בקל”.

כלומר, מסתבר שהדין של ״בטלה מקצתה בטלה כולה״ שייך רק לדיני נפשות, שכן הדין כשלעצמו לא סביר (כאשר יש מאה עדים, למשל, ואחד נפסל, למה שכולם יפסלו?) ולכן מסתבר שהוא נאמר רק בדיני נפשות, ששם התורה אומר שיש עניין לבטל את העדות אפילו על דבר קל.

אלא שלכאורה יש מקרה שבו הטעם של רש״י אינו שייך: שני עדים העידו שפלוני רצח, ולאחר מכן באו שלושה עדים והכחישו אותם. יש כאן תרי ותרי, ולכן אין מחייבים מיתה. אם לאחר מכן נפסל אחד משלושת העדים, לפי הדין של “בטלה מקצתה בטלה כולה” תתבטל כל עדותם, ושוב יישארו שני העדים הראשונים בלבד ופלוני יתחייב מיתה. נמצא שהפעלת הדין כאן אינה מצילה את הנידון אלא להפך.

אם כן, נראה שדין “בטלה מקצתה בטלה כולה” בדיני נפשות אינו תלוי תמיד ב”והצילו העדה”. ואם כך, מדוע לא נאמר מכוח “משפט אחד יהיה לכם” שגם בדיני ממונות יחול אותו דין?

כיצד יש להבין את שיטת רש״י?