בין יראה למחויבות טהורה
בשיעור של הרב על קיום מצוות הוא הביא כדוגמאות את הסיפור של ר לוי מברדיצה עם האחד שתיקן את עגלתח תוך כדי תפילה ואת האחד שקם בלילה לערבית מהמיטה. דוגמאות לאנשים שעושים את זה מתוך מחויבות ורק מתוכה. ולי עלתה השאלה,למה לא להעמיד את זה על יראה? את כל הדוגמאות הנ"ל,יראה מאלוקים שכאשר אני לא אקיים מצוותיו אזי אענש. והאם באמת יש אינדיקציה אמיתית לכך שאני פועל מתוך מחוייבות?