דטרמניזם ורציונליות
שלום הרב
כהמשך לטורך האחרון שאלתיך למה אינך רואה קשר בין דטרמניזם לאנטי רציונליות.
לא הבנתי הפגם בתיאוריית רציונליות = שיקולי תועלת.
אני חושב שרק אם אתה דטרמניסט תמצא בכך פגם, מכיוון שכל טעות שבעקבותיה תחשיב את מעשה האדם הספציפי לאי-רציונלית כי היא מתנגשת בשיקוליך הפרטיים. (כמו הסתירות שכהנמן מציג בספריו שבני אדם לא מצליחים להגיב נכון ובעיניו מכריחים את הטענה שהאדם לא רציונלי -), כל מעשי האדם חושבו כבר בידי הסטטיסטיקה הקדושה.
אך התוצאה הנלווית היא שגם מעשי האדם הלכאורה הרציונליים (מוח 2 בשפה של כהנמן) וגם אילו שאינם הינם חלק מהסטטיסטיקה שהינה דטרמניסטית. אין כלל רציונליות לגישה זו (כי מוח 2 לא בהכרח המעשה הנכון או המחשבה הנכונה לחשוב. הוא בסך הכל מערכת חשיבה לעומק). אין שום סיבה להעדיף מעשה שלא מלווה בסתירה פנימית מכיוון שאני לא מבין מה הבעיה לסתירה לפי גישה דטרמניסטית. הכל מוכרח מימלא אז שנסתור גם את עצמנו מה רע?
אם אתה לברטן, כל מעשה ממלא רציונלי ומלווה בשיקול דעת אפילו סמוי (וגם בחטא שוגג או מזיד אך על זה כבר התווכחנו שבוע שעבר).
נ.ב אם אני כותב לא ברור זה אומר שיש לי אספרגר; )?
אתה אכן כותב מאד לא ברור, בלי קשר לדיאגנוזות.
כפי שכבר כתבתי לך, איני רואה ולו בדל קשר בין הטענה שרציונליות היא פעולה מכוונת להשגת מטרותיך לבין עמדה דטרמיניסטית. אתה בוחר באופן חפשי את מטרותיך, ומכאן והלאה אתה פועל באופן מיטבי להשגתן.
השאלה האם כדאי או אפשר לדבר עם דטרמיניסט, תשובתי היא כן. אם העולם היה באמת דטרמיניסטי אז לא היה הרבה טעם בשיח. אבל אם כפי שאני חושב העולם אינו כזה, אז אם מישהו חושב בטעות שכן אפשר לדבר איתו ולשכנע אותו לצאת מזה.
אנסה לשאול שנית בצורה ברורה וסליחה על האריכות דברים.
טענתי שבחירה חפשית גוררת רציונליות ואילו מאידך דטרמניזם גורר חוסר הגדרה בשאלת רציונליות ואי רציונליות.
אני חושב שאם אתה מאמין בדטרמיניזם לא נוכל לשייך למעשיך רציונליות כי אין באמת פעולה מכוונת להשגת מטרותיך, אתה המשך דטמיניסטי למעשים אחרים. בנוסף לכך, כל מעשה שתעשה הוא אך ורק אפשרות מתוך קיומם של מעשים אחרים. אם במקרה קלעת למעשה החכם יותר, זו סתם הסתברות סטטיסטית ש א. אתה מבין כל האנשים עשית פעולה זו. ב. מבין כל המעשים שעשית יצאה הפעולה שמילאה את מטרותיך.
אין רציונליות ואין אי רציונליות כי אין ערכים אליבא דטרמניזם.
באמונה בבחירה חפשית אני חושב שיש סיבה להאמין ברציונליות תועלתנית מכיוון שלהגדרתי סחירה חופשית גוררת אחריות על הסקות שכליות הגוררות מעשים. אחריות שחלה גם אם טעית.
טעויות נובעות משיקולים יחסיים של תועלתנות.
1.אולי מכיוון שאתה מגדיר טעות שכלית כאונס אינך מגדיר רציונליות כשיקולי תועלת וזו בעצם נפק"מ למח' בינינו?
2.אתה חושב שאתה מסוגל לשיטתך להגדיר רציונליות תועלתנית?
3. האם אתה מסכים למסקנה העולה מדבריי על דטרמניזם (לפחות לשיטתי שאין אונס)?
תודה רבה
טוב, כעת אלו זמירות אחרות לגמרי. בתמונה דטרמיניסטית אין מקום לשום הכרעה וכמובן גם שום שיפוט, ולכן ברור שגם לא להכרעה רציונלית או אירציונלית. לא על כך דובר כאן. זה לא קשור לרציונליות. גם הכרעות לא רציונליות לא מתקבלות שם.
ובתמונה לא דטרמיניסטית?
מה לגבי 1 ו 2?
אני לא מבין את כל מה שקורה כאן. הסברתי הכל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer