"דעת תורה" חריידית בניגוד לדעת רגילה
שלום רב,
בהמשך להתנהלותם המשונה (קורונה וכו'…) של בעלי הזיכיונות על "דעת תורה" בקרב החריידים, האם הרב יוכל להסביר מדוע "דעת תורה" דלעיל הפוכה ב 100% מהמקרים מ"דעת" רגילה, האם "דעת" רגילה תמיד עומדת בסתירה ל"דעת תורה", כמו"כ, במידה ואחליט לפעול בניגוד לדעתי האמיתית האם בוודאות אזכה לכוון ל"דעת תורה" ?
בברכה, בנימין, חסר הדעת, גורלין
בנימין שלום. המקור למכתם דעת בע"ב היפך דעת תורה הוא בסמ"ע סי' ג. וידוע הסיפור על הרב מבריסק ששאל את שיינפלד כיצד הוא זוכה ללקלוע תמיד לדעת תורה, וענה לו שהוא שואל אנשים ברחוב ואומר את ההיפך. אבל ברור שמדובר בפתגם ואין לקחת אותו מדיי ברצינות. הכוונה היא שלא תמיד השכל הישר של הבעל'בת (שאינו מילת גנאי. הכוונה לשכל ישר באמת) קולע לדעת תורה.
הרב מיכי, ככל שקיימת מציאות של "דעת תורה", האם אפשר בבקשה להגדיר את מהותה, את תחומה וכו'… ברור של מדובר על פסיקת הלכה שהרי המתיימרים לבעלות על "דעת תורה" אינם מסתמכים על מציאות אובייקטיבית אלא על מצב הרוח ותחושות הבטן שלהם, ומכאן שתוצאות "השכל הישר" שלהם תלויות במציאות המדומה בה הם חיים ?
ישנם מאמרים של בני בראון בנושא, ואני ממליץ לך לקרוא אותם. ככלל, בפסיקת הלכה יש מרכיב של מקורות ושל פרשנות. הפרשנות תלויה בתובנות וסברות של הפוסק. אתה מכנה זאת מצב רוח ותחושות בטן, ביטויים עם קונוטציות ירודות. אני מתייחס לזה כאינטואיציות וסברות, שהן חלק מהפסיקה. אם תרצה לקרוא לאלו דעת תורה – לחיי.
ב"דעת תורה" נכלל מרכיב של מקורות ???
אילו מקורות נכללים ב"דעת תורה" של "גדויל הדויר" בכל הקשור להמשך פעילותן של הישיבות החריידיות ?
בנימין, אנא קרא את מה שאני כותב. הסברתי שבפסיקת הלכה יש שני מרכיבים: מקורות ופרשנותם. המקורות הם החלק האובייקטיבי, אבל הפרשנות בחלקה חצובה מסברותיו ותובנותיו של החכם הפוסק. החלק השני, הפרשנות, הוא סובייקטיבי במידת מה, וניתן אם אתה מאד רוצה, לקרוא לו דעת תורה. הוא כמובן קיים, אבל איך לקרוא לו זו לא שאלה חשובה.
אין צורך לציין שגם בהוראה של שני הרבנים דנן (שאני מתנגד לה, כאמור) יש מקורות. לכן תמיהתך הנחרצת מצביעה (שוב) על מגמתיות.
בנימין, האם אתה מקבל את המושג 'דעת תורה' של תלמיד חכם כלשהוא (שאינו 'חריייידי'), או שאתה שולל את המושג בכלל?
ערב טוב משה, אני שולל לחלוטין את "דעת תורה" ולו מהסיבה שהיא אינה נשענת על מקורות אובייקטיבים אלא רק על פרשנות של אירוע מדומה וזאת בניגוד לפסיקת הלכה שבה אני כמובן מקבל את הגדרתו של הרב מיכי כדלעיל.
למיטב הבנתי הרב מיכי מפרש בטעות את המושג "דעת תורה" כפרשנות למקורות אובייקטיבים כאשר ברי לכל חריידי (ולא רק) שהכוונה למצב רוח ותחושות בטן ולא מעבר לזה.
בנימין, אם זה באמת מעניין אותך, אתה מוזמן לקרוא את המאמרים של בני בראון, שם הוא מראה שאתה טועה. החריידים עצמם (לפחות הרבנים שלהם) לא תופסים כך את דעת תורה.
המאמרים הללו זמינים בחינם ברשת?
מה השם שלהם?
הרב מתכוון ל"לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית? דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת" ? פרופסור בראון מגדיר את ה"דעת תורה" כתאולוגיה פוליטית ואני מסכים איתו בהחלט, טענתי היא שזהו אחד המימדים הנראים אך ישנו מימד נוסף, נחבא אל הכלים, והוא מימד האלטעות שהוא העיקר והיסוד לכל הבניין בדומה למימד האלטעות בדת הקתולית, אחותה התאומה של החריידיות, מכאן ש"גדוילי הדויר" נהנים ממעמד מיוחד בדומה לאפיפיור.
לא יודע. חפש בנימין בראון, דעת תורה. אם לא, אולי תוכל לפנות אליו באוניברסיטה העברית שישלח לך.
הוא מדבר על התחום בו דוקטרינת האל טעות חלה. טענתו היא שזה לא בתחומי החיים שמחוץ להלכה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer