האם אלוקים באמת יכול להיות בצער?
שלום הרב, וצום מועיל.
ישנה נקודה שבה אני מצליח להתחבר לחורבן בית המקדש, הנקודה שבה היה קרבת אלוקים יותר גדולה ואדם היה יכול לכפר על חטאיו, וכן אני מתחבר לרצון לגאולה כיוון שתקוותי שהצרות יגמרו והאמת היהודית תצא לאור.
אבל שמעתי כמה פעמים כבר: שאומרים שהסיבה הכי גדולה וגבוהה לרצות את הגאולה ולהתאבל על החורבן זה שהשכינה בצער כלומר לאלוקים אין בית והוא כואב את זה שאנחנו בגלות.
אינני מצליח להבין זאת כיוון שאלוקים באמת אין לו רגשות כבני אדם והרמב"ם כותב שגם כשכתוב תארים זוהי רק הנהגה.
אבל אין זה אומר שבאמת אלוקים עצבני ויש לו חרון אף. אם באמת כך הדבר כיצד אפשר להתחבר לצער שהוא לא באמת צער והוא רק הצגה כדי שנדע מה לעשות???
הדבר משול לחבר שלי שעושה לי פרצוף כועס ואני יודע שהוא באמת לא כועס עליי והוא רק רוצה ממני משהו, האם אכפת לי מהפרצוף הכועס שלו??? וודאי שלא!!!
???
תודה רבה.
נניח שמישהו איבד את כל כספו והוא שרוי בצער בגלל זה. האם העזרה שלנו אליו מבוססת על הצער או על המצב עצמו שגורם לצער (היעדר הכסף)? לגבי הקב"ה לא מדובר בצער בכתופעה פסיכולוגית אלא בחוסר שביטוי אצלנו הוא בד"כ בדרך של צער. כשהקב"ה עושה לנו פרצוף מצטער זה כדי להמריץ אותנו לעשות משהו שהיינו עושים אילו ראינו מישהו בצער, בדיוק כפי שאמרת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer