הבנת המציאות בעקבות המדע המודרני
בס"ד
שלום רב ,
כידוע קיים פער טבעי בין אני כאובייקט לבין המציאות עצמה שחיצונית אליי.
ורציתי לדעת, האם הרב חושב שקיימת לנו איזשהוא דרך לנסות לטעון על נכונות ההבנה שלנו כלפי המציאות האובייקטיבית?
למשל, בעקבות חוש הראייה אנחנו מבינים שגופים חומריים בנויים בשלושה מימדים וגם בעזרת חוש המישוש אנחנו מבינים שהם בעלי מסה מסויימת, אך מאידך המדע המודרני הראה שהחלקיקים האלמנטריים של החומר כמעט ואינם מהווים שום נפח ומסה של החומר עצמו. כך שלמעשה מה שאנחנו מגדירים כחומר הוא בעיקר ריק. אינשטיין הראה שהזמן הוא יחסי ועוד ועוד.
1. כך שאם מושגים שהם כה בסייסים מבחינתו כולם כרובם התגלו כאשלייה אופטית, כיצד אנחנו יכולים להבין את המציאות עצמה, ועוד יתירה מזאת כיצד אנחנו יכולים *להגדיר* את המושגים כדי לגזור מהם תובנות ע"י צפייה בעולם? כשההגדרות עצמם נמצאו שגויות… מצד שני, אי אפשר להתעלם מההצלחות הכה רבות שהצלחנו, לכאורה לפי דבריי היינו אמורים להיות להתנהג כהולכים בחושך ולא לראות אור גדול.
2. כמו כן, רציתי לשאול, כידוע הרב תומך בגישה האינפורמטיביסטית להבנת חוקי הטבע, ובמאמרך על תערו של אוקאהם הגדלת לטעון שההוכחה בדיון היא מאוד פשוטה בעקבות תערו של אוקאהם.
אך מאידך האם אתה לא חושב שגם הפירכה לטענה הזאת היא מאוד פשוטה? הרי, תערו של אקואהם הוכיח במשך שנים רבות את נכונות חוקי ניוטון. עד כדי כך שאנשים כתבו שירים עד כמה שמדובר בתאוריה האולטמטיבית והנכונה ביותר למציאות. אך הפיזיקה המודרנית הראתה שהם שגויים, ומדובר רק בקירוב.
אם ככה כיצד האינפורמטיבסט יכול להישאר אדיש כשמראים לו על כל תאוריה שהוא כבר "הוכיח" אותה כנכונה שלמעשה קיימת תאוריה חדשה שמתאימה יותר…
האם זה לא מראה שלהבנה האנושית יש יכולת רק להיות קרובים בהבנה מה הולך במציאות אבל אף פעם לא באמת לדעת? ועד כמה ניתן לקרוא לחוקי ניוטון תאוריה נכונה אם היא לא באמת נכונה…?
- אני חושב שאתה מערבב כאן שני מישורים שונים. אין שום פער בין הכרתנו לבין המציאות עצמה. הכרתנו פשוט מציגה את המציאות במונחים של ההכרה. זה כמו תרגום מעברית לאנגלית (אלא שכאן הוא יכול להיות מדויק לגמרי). תפיסה לא נכונה של המציאות פירושה שאנחנו רואים אור צהוב אבל האמת היא שהאור הוא אדום. זה לא המצב ביחס להכרה שלנו. אנחנו רואים אור צהוב, אבל במציאות עצמה אין אור אלא גל אלקטרומגנטי. האור הצהוב הוא תרגום של תופעת הפיזיקלית למושגי ההכרה שלנו. אין כאן שום היבט ספקני ולא חשש שמא איננו תופסים נכון.
התגליות המדעיות לא קשורות לדיון. אף אחד לא חולק על כך שאנחנו יכולים לטעות ושהתברר בעבר שאכן טעינו. אבל הטענה הספקנית אומרת שהטעות מובנית בתפיסות שלנו, כלומר שאי אפשר לקבל אותן בכלל כתיאור של המציאות. זה לא נובע משם.
כפי שכתבת, ההצלחות של המדע והיכולת שלו להסביר ולנבא תופעות מראה שאנחנו תופסים את המציאות נכון (אלא שבמושגינו. כל תפיסה היא במסגרת עולם מושגים מסוים, ואין בכך שום בעיה ושום פגם).
2. המדע רק מוכיח את טענתי. חוקי ניוטון הם חוקים נכונים. אף אחד לא טוען שלא תפסנו נכון. מה שטוענים הוא שלא הסתכלנו על כל המציאות אלא רק על חלקה (מהירויות נמוכות). אבל החלק שבו צפינו תואר נכון לגמרי. ושוב אחזור ואומר שאף אחד לא טוען לוודאות ולאמון מלא במדע ובתפיסות שלנו. אבל הקפיצה שלך שמסיקה מכאן שאלו יריות באפלה (כלומר שלא אמור להיות לנו שום אמון בכל אלו) אין לה שום בסיס.
1. אני מסכים לחילוקים הפשוטים שהזכרת.
אך, קיימים המון מושגים בסייסים שהם כל כך אינטואטיבים עבורינו והתגלו לבסוף כלא נכונים, כמו שהזמן איננו שווה בכל מהירות, שכן סביר לומר שהטעות מובנית בתפיסות שלנו.
והשאלה היא כלפי כך שחלק משמעותי מיכולת ההיסק שלנו נגזרת בעזרת שימוש במושגים בסיסיים שנשענים עליהם. אך אם המושגים הללו התגלו כמוטעים כיצד הצלחנו בסופו של יום לבנות בניין על פי יסודות רעועים?
2.
אני כמובן מסכים שחוקי ניוטון תואמים למציאות, אך אני שואל את הרב בעקבות הגישה שלו שחוקי ניוטון הם לא רק מקבצים ומנבים בצורה פשוטה כיצד יתרחשו המאורעות סביבנו, אלא שיש בהם גם מימד של *נכונות*/*אמת* ,ז"א קיים כזה חוק בעולם כשלעצמו כך שהעולם פועל על פיו.
ולהבנתי אילמלי הממצאים של המדע הומדרני היית טוען ככה בעקבות תערו של אוקאהם, ומשתמש ביכולת הניבוי של חוקי ניוטון להראות שזה גם באמת נכון (אחרת הסיכוי שיפגע זה אחד לאינסוף).
אך מגיע המדע המודרני ומראה שזה לא נכון, אז כיצד אתה יכול לטעון שיש לנו יכולת להסיק מסקנות בעקבות תערו של אוקאהם על נכונות החוקים כשלעצמם.
שאכן יש שם ספר בשמיים או בכל אטום ובו כתוב ב"אש שחורה על גבי אש לבנה" שהעולם מתנהל על פי חוקי ניוטון? ולא לטעון שרק מבחינתו העולם מתגלה ע"י חוקי ניוטון (כחוקים סובייקטיבים). אך ללא דיבור על העולם כשלעצמו.
איני מבין את הקושי. עניתי עליו כבר ואחזור בקצרה. עובדה שהמדע מנבא נכון ברוב המקרים, ומכאן שאנחנו כן תופסים נכון את המציאות (כמובן לא בוודאות ולא תמיד).
גם את הטעויות שלנו אנחנו מגלים באמצעים שלנו. אז מה הבעיה? שאין וודאות? ברור שאין.
והחוקים אכן נכונים המציאות עצמה, אלא שלא בוודאות ולפעמים יש טעויות ותיקומים ואז אנחנו מתקרבים עוד יותר חהבנת המציאות וחוקיה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer