הטיעון הקוסמולוגי
שלום הרב,
בדיון על הטיעון הקוסמולוגי בספר המצוי הראשון אתה אומר שהטיעון תקף. אני חושב שהוא אינו תקף מן הטעם שהטענה "לכל דבר יש סיבה" (הסייג של הניסיון שלנו אינו רלוונטי לעניין) היא דו משמעית ואינך מבחין בכך: היא יכולה לומר שלכל דבר המתרחש יש סיבה כזו או אחרת או שהיא יכולה לומר שיש משהו שהוא הסיבה של הכול. הצורה הלוגית של שתי הטענות הללו שונה: הראשונה אומרת שעבור כל X יש Y כך ש X נגרם על ידי Y, והשנייה אומרת שיש איזה שהוא Y כך שעבור כל X, X נגרם על ידי Y. שתי אלו אינן שקולות זו לזו. השנייה גוררת את הראשונה אבל לא להפך (אם לכל אחד יש אמא לא עולה מכאן שיש מישהי שהיא האמא של כולם). נראה לי כי בטיעון שלך יש כשל לוגי משום שבהנחה הראשונה אתה משתמש במשמעות הראשונה ואילו במסקנה אתה משתמש במשמעות השנייה (שההנחות כלל לא ייסדו). לכן הטיעון לא תקף (ההנחות יכולות להיות אמתיות אבל המסקנה שקרית).
אשמח להתייחסותך.
תודה,
ירון
ההבחנה הזאת מובנת מאליה ואיני רואה שום קשר בינה לבין הטיעון שהצגתי, ובטח לא לכשל כלשהו בו.
בשום מקום לא הנחתי שחייבת להיות סיבה אחת לכל. להיפך, מה שכתבתי הוא שעקרונית יכולים להיות כמה אלוהימים, ורק עקרון התער של אוקאם מוביל למסקנה של אלוהים אחד. הטיעון הזה לא מוביל בהכרח למונותאיזם, וכתבתי זאת.
לא טענתי כי זו הנחתך אלא מסקנת הטיעון. אם לא אז מה כוונתך כי "צריכה להיות סיבה לקיומם של הדברים הללו"? ובכל מקרה השאלה אם מדובר בסיבה שהיא עילת עצמה או לא לא נראית לי רלוונטית כאן.
אני לא מבין על מה הדיון כאן. הטיעון הןקוסמולוגי מניח שלדברים סביבנו צריכות להיות סיבות, ובקצה כל שרשרת אמורה להימצא סיבה שבעצמה אינה זקוקה לסיבה. מכאן אתה מגיע לכמה נקודות התחלה של כמה שרשראות. מעקרון התער אתה יכול להסיק שכל ההתחלות הן באותה סיבה, או שלא.
מה לא ברור כאן?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer