הימורו של פסקל
חשבתי על ההימור המושמץ של פסקל, שאולי למעשה עם שיפוץ קל הוא לא כ"כ גרוע.
אנחנו לא בחרנו באקראי אל מדמיוננו ובנינו עליו את ההימור. ניתן לסדר זאת כך:
בהינתן אלוקים (ספציפי) 10% סבירות – לעבוד אותו יהיה נכון, ואם לא זה כ"כ גרוע שלא נקח את הסיכון… גם דוקינס יסכים שיש סבירות משמעותית לאלוקים כלשהו (האמת שספציפית דוקינס הדביל לא יסכים, אבל הובנתי)
לדעתי אפשר ללמד זכות על פסקל שוודאי כך התכוון להמר.
מה דעתך?
לא הבנתי כלום.
סליחה. יצא לא מובן.
אני מתכוון שאפשר להוסיף מידע ולנסח את ההימור של פסקל כך:
נניח שחקרתי והגעתי למסקנה שיש אלוהים בסבירות של 10%. עכשיו אני יכול לערוך את ההימור של פסקל בלי הביקורות עליו (אני משמיט מההימור את ההשתעשעות עם אינסוף) קשה לנסח כך את ההימור פורמלית, כי אי אפשר לחשב דברים כמו הכרת הטוב, גיהינום וכו' אבל אפשר לנסח בחופשיות, שסבירות של 10% שיש אלוהים מספיקה בשביל לגרום לי לעבוד אותו.
הנחה א: יש אלוהים ספציפי בסבירות 10%
הנחה ב: אם יש אלוהים צריך לעבוד אותו
אם אין אלוהים – ונעבוד אותו – לא נפסיד ולא נרוויח.
אם אין אלוהים – ולא נעבוד אותו – לא נפסיד ולא נרוויח.
אם יש אלוהים – ונעבוד אותו – נרוויח
אם יש אלוהים – ולא נעבוד אותו – נפסיד
התוחלת לעבודת השם היא חיובית.
אם מניחים לפני ההימור את ההנחות הנ"ל. זה לא מתקן את ההימור של פסקל?
סליחה.
אם נעבוד אותו והוא איננו, כן נפסיד. את המאמץ. ושוב, אי אפשר לחשב את זה פורמלית. אבל לדעתי קל להניח הנחה שלישית שהמאמץ של עבודת השם, קטן מהצורך לעבוד אותו אם הוא קיים (זה לא משהו שאפשר באמת לחשב כי הם לא באותו מישור, אבל עדיין אינטואיטיבית זה עובד. כמו שסטייק טעים יותר מתפוז) ושוב התוחלת חיובית.
קיצור, הרעיון שלי היה להוסיף להימור ערכים.
לא רואה כאן שום הבדל מהניסוח המקורי, למעט ההנחה שהסיכוי הוא 10% ולא משהו קטנטן. במצב כזה הערעור שלי אולי לא קיים אבל שאר הערעורים כן (יש עוד אופציות דתיות בסיכוי דומה. אין ערך לעבודה שלא מתוך אמונה ועוד.)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer