הלכה למעשה בכשרות מסעדות
שלום הרב.
אני בחור ישיבה ואיני יודע כיצד לנהוג בענייני כשרות של מסעדות וכדו'.
אני מזהה שני סוגי אנשים: כאלה שאוכלים בכל מקום שיש בו תעודת כשרות בהשגחה כל שהיא, וכאלה שאוכלים רק בכשרויות מסוימות.
מפיהם של האחרונים שומעים אנו חדשות לבקרים כי הכשר הרבנות ברוב הערים הוא מתחת לכל ביקורת, ואילו הראשונים טוענים שלא ייתכן שמקום שיש בו השגחת כשרות יהיה אסור לאכול בו, וזו רק חומרה (אולי סבירה, אך לא מחייבת) וכד'.
חשוב להדגיש שאני מדבר אפילו על דתיים לאומיים שלא סומכים על רוב הכשרי הרבנות, ולאו דווקא על חרדים.
אני לא יודע כיצד לנהוג, האם המקפידים הם אינם אלא מחמירים שתבוא עליהם הברכה, או גם זה לא (ואינם אלא כחסידים שסומכים רק על הכשר הרבי שלהם וכל השאר טרף).
או שהם עושים את הדבר ההכרחי שמחייב את כולם (כפי שרבים מהם טוענים).
תודה.
שלום רב.
בכל ארגוני הכשרות יש בעיות. קשה מאד להשגיח בצורה טובה, והאינטרסים וטבע האדם גם הם לא מועילים כאן. שמועות רעות יש על כל ארגון כשרותי, ובמקרים רבים מדובר באינטרסים של ארגונים יריבים או בפוליטיקה.
להתרשמותי דווקא ההשגחה של הרבנות הראשית, עם כל חוסר הסימפתיה שלי אליהם, משתפרת עם השנים.
ככלל, כשיש השגחה יש חזקת כשרות למקום. זה לא אומר שלא יכולות להיות בעיות, אבל זה אומר שאם היתה בעיה יש לך טענת אונס לגביה. נותרנו עם שאלת הנזק הרוחני מאכילת דברים לא כשרים באונס, אבל לזה לא הייתי חושש.
אמנם נכון שהשגחה רגילה של הרבנות יש לה סטנדרטים מינימליים באופן מוצהר, כלומר יש דברים שהם לא משגיחים עליהם ומקילים. לגבי זה כמובן לא שייכת טענת האונס, שהרי על דעת כן הם משגיחים ומי שבוחר לאכול שם עושה זאת מתוך ידיעה שהסטנדרט אינו הגבוה ביותר. לכן יש מקום להחמיר ולאכול רק במקום שמפוקח תחת השגחת מהדרין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer