הסיבת ימין
שלום הרב.
בגמרא פסחים(קח.) אמרינן שהיסבת ימין אינה היסבה, ונחלקו שם רש"י ורשב"ם בטעם. לרשי משום שהסיבת אדם על היד בה הוא אוכל אינה היסבה ולרשב"ם טעם נוסף "שמא יקדים קנה לוושט". בש"ע (תעב-ג) נפסק שאין להסיב על ימין וברמ"א הוסיף שאין חילוק באיטר יד כלומר שגם איטר מסיב על שמאל כל אדם וטעמא משום דחיישנן לטעמו של הרשבם "שמא יקדים" וחמירא סכנתא מאיסורא. לפ"ז קשה שהרי כל הטעם שתיקנו היסבה הוא משום דרך חרות לכך "היסבת ימין" אינה היסבה משום שזו תנוחה שאינה נוחה ולכך לא חשיבא "חרות" וא"כ מדוע איטר בעי להיסב על שמאל כל אדם והרי זה נחשב לגביו "היסבת ימין" דלא חשיב חירות. והדין היה צריך להיות שאם אינו יכול להיסב על ימין משום סכנה שלא יסב כלל.
הסבה היא דין דרבנן, ולכן סביר שמתקנים בדרך של לא פלוג.
מעבר לזה, הסבת ימין מבטאת חירות ולא בהכרח צריך לחוש בנוח בפועל (גם אם במקור הסבו ימינה כי חשו יותר בנוח, כעת זה כבר עניין חברתי קיים). זהו עניין תודעתי ולא תחושתי. ואולי זה תלוי אם חייב אדם "להראות את עצמו" או "לראות את עצמו" כאילו הוא יצא ממצרים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer