הראיה מן המוסר

שלום,
היה לי שאלה על הראיה מן המוסר שהרב מציג באתר, לפי איך שהבנתי לפי דבריך את הראיה מן המוסר היא שלא ניתן ללמוד נורמות מעובדות. ובהנחה שהמוסר אובייקטיבי ומחייב, אז הוא קיים בתווך פרסקריפטיבי. ולכן הוא זוקק טעם מספיק. הרי איך יכול להיות ציווי ללא מצווה?! וממילא ראוי להניח שקיים מאחורה מצווה שכתב את המוסר "באש לבנה על גבי אש שחורה".
אך תמוה לי טובא כיצד הרב לא הזכיר את הערעור המפורסם על המסקנה הזאת. הרי האמיתות המסוריות הם הכרחיות (כהכרח לוגי).
למשל הרעיון שאסור להרוג אנשים הוא נכון לעולם שלנו, אבל אנחנו גם מאמינים שלא יכול היה להתקיים עולם מקביל שדומה לחלוטין לעולם שלנו מבחינה פיזקלית ששם להרוג אנשים היה מעשה נייטרלי.
ממילא דבר זה מלמדנו, שההבנות המוסריות הינם פסוקי אמת נכונים והכרחיים. כך שלהרביץ סתם ככה לאנשים חייב להיות אסור.
וברגע שזה אמיתות הכרחיות זה מראה שהמוסר נכון לא משנה מה המקרה. ולכן אנחנו לא יכולים לטעון מקיום חוקי המוסר לקיומו של אלוקים.
הטיעון היחידי שניתן לטעון הוא טיעון ברמה הפיזקו-תאולגית שאילמלי אלוקים לא סביר שהיינו מכירים את אמיתות המוסר.
וצע"ג
טוביה