חוויה רליגיוזית.

קשה לאפיין מה הוא רגש דתי. אבל בכל למידה של נושא יש התפעמות: מהסדר, מעוצמת ההכללה, מהמבנה הלוגי העדין, ובנוסף (אולי יש כאלה שעבורם זה העיקר) יש את התוכן עצמו, שהוא לפעמים מעורר התפעמות כשמבינים אותו ואולי מזדהים איתו. דומני שבמדעי הטבע אי אפשר להתפעם מהתוכן כמות-שהוא אלא רק מהאלגנטיות של המבנה, מפיצוח החידה, מההכללה של אינספור תופעות בקבוצה קטנה של משוואות. אבל בפילוסופיה של המוסר למשל, ובהלכה למי שמנסה (ומצליח) להבין את הטעם, ובפרט אם הוא חוצב סברות מתוך נטייתו האנושית ולא בתור מוצא פורמלי מקושיות – יכולה להיות גם התפעמות מהתוכן. אבל אני צריך ללמוד הרבה יותר כדי לנסות לאבחן.