חלות שלא ברצוני

תודה רבה על התשובה, ויישר כח על שהזכיר את דברי התוס', אך..
א' – לא כ"כ הבנתי. מדוע אדם מעוניין שכל תבואתו תיאסר בספק תרומה? אנ"ס כאלף עדים שאין הוא רוצה בזה. אז מה אם זהו המכניזם ההלכתי? למה להניח שאדם רוצה שיתקיים מה שהוא לא תכנן? (אגב, הגרש"ש בשער"י (ז', ח') שואל באמת להבנת דברי התוס' ומדמה זאת לחופר בור ע"פ יסודו שם דתנאי מילתא אחריתי, והמעשה עומד לכשלעצמו וחל על כל הצדדים (בלשון הישיבות..), אבל הדמיון לחופר בור אינו מובן כי סו"ס אין לו דעת.)

ועוד,
ב' – עד כמה שידוע לי ברשב"א גיטין עה: (ד"ה אתקין) [ויעוי' חזו"א (סי' נ' ס"ק ו') שמדייק כן מדבריו] חולק ע"ד התוס' הנ"ל (ולענ"ד רוב ככל הראשונים אינם מסכימים עם התי' הנ"ל יעו"ש בתו"י וברמב"ן ב"ב קכו: אבל אינו כ"כ מן הענין) ומבאר שאדם רוצה באמת במעשה מאשר בביטולו ע"י התנאי, ועל כן חל המעשה אע"פ שהתנאי אינו מתקיים, 'דכיוון שהתנה ולא התנה כהלכתו הרי גילה בדעתו שאינו חושש בקיומו ואינו רוצה בביטול המעשה אע"פ שמתבטל תנאו', וכך דרכו של החזו"א בכ"מ לבאר ע"פ הרשב"א הנ"ל את כל דיני תנאים (תנאי כפול וקודם למעשה וכו') (ויעו"ע רמב"ן מלחמות ביצה י') שהרצון במעשה עדיף ויש לחשוש שאיננו אלא כמזהיר בעלמא בהתנאת התנאי (לשון המאירי קדושין סא.).
וא"כ אין לנו אלא סברא מיוחדת בתנאים ולא בכה"ת כולה.

ג' – לגבי קדושין, מנין לנו לומר שקדושין חלים בחצי אשה? ראשית, לענ"ד אין לדבר משמעות – אשה היא מושג בדיד ובלתי מתחלק, וכן הוא בקרבן – ודוקא בגלל זה קיים המושג של פשטה קדושין וקדושה – דהיינו, מכיוון שאשה וקרבן הם בכל הגוף והוא לא הזכיר אלא חצי – הקדושין והקדושה פושטים בכל הגוף כי רק כך שייך קדושין וקדושה – (ושוב, חלק זה אינני מבין כ"כ הלא דעתו אינה כן).
וראיה לדבר, מדברי התוס' שם שכתבו לחלק בין קדושין בל' קדושה לבין קדושין בל' אירוסין, ובהכרח לומר שדין פשטה הוא ב'לשון' כלומר – זוהי לשון שמשמעותה קדושין גמורים בכל האשה כיוון שכך מצינו בהקדש והמקדש השתמש בל' הקדש ששייך באשה ג"כ במובן המהותי (כמבואר שם דף ב' ע"ב) של פעולת קדושין. (וידעתי גם ידעתי שבברכ"ש שם כותב בשם בגר"ח שב' דרכים יש בקדושין, ולדידי זהו תימה לומר שב' דרכים יש בפעולת קניין מסוימת, אחת אמר אלוקים שתים זו שמעתי?..)
סליחה על הפרדת התגובות – פשוט לא יכולתי לכתוב הכל ברצף (לחצני התגובה למטה נעלמים כשהטקסט ארוך)

כשלחצן התגובה נעלם, אתה יכול ללחוץ על טאב עד שהוא יופיע למטה.
א. הוא משתמש במכניזם של ברירה, אבל המכניזם הזה עובד רק בצורה כזאת. בדיוק כמו שכשהוא משתמש במכניזם של תנאי, אין לו ברירה אלא להשתמש בו כמו שההלכה מגדירה אותו. לכן הגם שאינו רוצה בפועל שכל התבואה תיאסר או שהאישה תתקדש לו עם שאר כסות ועונה, זה מה שעולה מהמכניזם הזה. בלי זה אי אפשר להתנות תנאי או להשתמש בברירה.
אפרט יותר. נניח שאדם רוצה להחיל קידושין בתנאי שלא יהיה שכו"ע. ההלכה אומרת לו שהדרך הילידה לעשות זאת היא להחיל את החלות לגמרי, ולהתנות תנאי שיעקור אותה אם הוא יתבטל. רק כך אפשר להחיל חלות בתנאי. לכן כשהוא משתמש בתנאי זה מה שהוא עושה. ממילא כשהתנאי לא נעשה כדין הוא בטל והמעשה קיים. והוא הדין לברירה.
ב. אכן, וכן הוא בר"ת בתו"י על אתר בכתובות. שיטה זו תמוהה מאד, ולא עומדת במבחן העובדות. פוק ושאל אנשים למה הם מתכוונים ותראה שהראשונים והאחרונים הללו טועים. לכן לדעתי הר"י צודק. ולא בכדי ר"ש שקאפ ור' חיים ובישיבות בכלל מניחים בד"כ את שיטתו. וראה פירוט בבית ישי סי' לה ועוד.
ג. לשיטתך לא ברורה ההשוואה בין קידושין לקדושה בבהמה. לכן לדעתי הפירוש הוא שהקידושין כן חלים על חצי אישה, אבל הם פושטים בכולה. והחלוקה בלשון אינה חלוקה לשונית אלא שכל לשון מחילה את הקידושין באופן שונה. האריך בזה בצורה נפלאה הרב גוסטמן בשיעוריו לקידושין, ומשם תבין כיצד ייתכנו כמה מכניזמים להחלת קידושין.

א' – פשוט לא הבנתי. איזה אידיוט מעוניין שכל תבואתו תיאסר בספק תרומה בגלל איזה מכניזם הלכתי?
אולי כוונתך (בתשובה לא') שכיוון שהוא משתמש במכניזם הזה כך קורה אוטומטית – א"כ, לא הבנתי הלא ודאי שאם ניפוק ונשאל אנשים.. דעתם אינה כן. ולא רק במאה ה21.
ב' – מה רע ברשב"א..?

אם חפרתי.. אין צורך לענות.

הסברתי ואני לא מצליח להבין מה הבעיה. הדברים לגמרי פשוטים. נניח שאתה רוצה להרוויח כסף והולך לעבוד במקום כלשהו. כדי לעבוד שם עליך ללבוש בגדים שמגרדים לך. אתה לובש אותם, אבל לא בצורה הנכונה. לא קיבלת את העבודה. אז למה הסמכת שיגרד לך? הרי על דעת כן לא הסכמת ללבוש את הבגדים? אולי תתבע בנזיקין את המעביד? ודאי שלא תזכה. זה טיבה של העבודה הזאת. האי דורשת את הבגדים הללו.

מה שרע ברשב"א הוא שזה לא הגיוני ולא מתאים לעובדות. לא נכון שדעת האנשים היא שהם מעדיפים את המעשה גם בלי התנאי, בטח לא בכל המקרים שמופיעים בהלכה. יש מצבים שבהם על דעת שהתנאי לא יתקיים הם לא רוצים את כל הסיפור. האם שם לא יהיו משפטי התנאים? לא מצאנו לזה רמז בשום סוגיא. להיפך, היו מקומות שיכולנו ליישב כך ואף אחד לא עושה את זה.

הלכה היא לא בגדים שלובשים. אין כאן מושג אונטולוגי של פעולת חלות תרומה באופן שקם הגולם על יוצרו, והגרזן על החוצב בו. יש כאן דעת וביטויה בפועל ע"י אמירה, ותו לא. והדעת הזו היא דעת בטעות כיוון שכל אדם שנשאל אותו לדעתו על התוצאות יסרב להם לחלוטין. וא"כ – אין כאן דעת. וא"כ – אין כאן חלות. ואם ירצה כבוד הרב, אין כאן בגדים ואין כאן עבודה ואין כאן גירודים, הכל לפי המשל.

לגבי הרשב"א,
נראה לי שגם אם זה לא מסתדר בכל המקרים, אם בחלקם הגדול זה מסתדר אזי כך נקבע בחוק ומחילים אותו גם על השוליים.

אם אתה רוצה להתעקש ולהקשות בדוחק – יבושם לך. אצלי מקובלני שיש ליישב בדוחק ולא להקשות בדוחק. אל תניח הנחות ולא יהיה קשה לך כלום.

לא הבנתי. הלכה פועלת כעולם אונטולוגי????????????

כן. עיין מאמרי מהי חלות ועוד הרבה..

כעת הבנתי. תודה רבה.
באמת שהדבר הוקשה לי ולא התכוונתי לנדנד.
אעיין במאמר. חג שמח.