חמץ גזול ודיני הפקר

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיחמץ גזול ודיני הפקר
אורן שאל לפני 6 שנים

שלום הרב,
לגבי מי שגזל חמץ ועבר עליו הפסח. האם בעלי החמץ עוברים עליו בבל יראה? או שמא הגזלן? והאם הבעלים יכול להפקיר את החמץ אחרי שנגזל (כלומר האם ניתן להפקיר דבר שאינו ברשותך כמו שאינך יכול להקדישו)
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

הפקר דבר שאינו ברשותו לא אפשרי כמו שלא אפשר להקדישו (קצוה"ח קכג-א בסופו). הטעם לזה הוא שהפקר אינו רק הפקעת בעלות, אלא החלת רשות הפקר (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קמה). אמנם הקצוה"ח (ריא-ד) הבין מהב"ח (בתשובות קכד) שכן אפשר להפקיר דבר שאינו ברשותו, אך הקונטרסי שיעורים (בבא קמא כ-יט ד"ה ובקצוה"ח) לא הבין כך מהב"ח.
מסברא הייתי אומר שאפשר להפקירו כי לא נכון שהפקר הוא הקנאה לכלל אלא הוצאה מרשותו, אבל יש לעיין בזה עוד.
אבל לגבי איסור חמץ נראה שבגלל שהגזלן חייב באונסיו הוא זה שעובר עליו. שו"ר שכך כתבו נודע ביהודה קמא או"ח כ, פרי חדש או"ח תמח ג ועוד.

אורן הגיב לפני 6 שנים

אני גם מסכים שמסברא אפשר להפקיר דבר שאינו ברשותך. אבל איך זה מסתדר עם הגמרא הזאת:
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף סט עמוד א
והצנועין מניחין את המעות, ואומרים כל הנלקט מזה מחולל על המעות הללו! וכי תימא, מאן תנא צנועין? רשב"ג, (ורבי יוחנן כסתם יחידאה לא אמר), והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו – הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה! אמרי: לא תימא כל הנלקט מזה, אלא אימא כל המתלקט מזה. ומי א"ר יוחנן הכי? והא"ר יוחנן: צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד, ורבי דוסא נלקט קאמר! דתניא, רבי יהודה אומר: שחרית בעל הבית עומד ואומר כל שילקטו עניים היום יהא הפקר, רבי דוסא אומר: לעיתותי ערב אומר, כל שלקטו עניים יהא הפקר

כלומר מה הדבר האחד שאמרו צנועין ורבי דוסא? לכאורה חייבים להעמיד שהם אמרו שאפשר להפקיר/לחלל/להקדיש דבר שאינו ברשותך, לא כך?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

להלכה ברור ומוסכם שאי אפשר להקדיש דבר שביד גזלן (זה לפי שאינה שלו וזה לפי שאינה ברשותו), ובסוגיא כאן לכאורה מדמים הפקר וחילול להקדש.
אבל זה בדיוק הדיון שם, והקצוה"ח הנ"ל נגע בזה. השאלה האם אפשר לעשות חילול הפקר של פירות ברשות אדם אחר או לא. לחלופין שניהם מדברים על דין ברירה ולא על מעשה בפירות שאצל אדם אחר. אלו שתי האפשרויות שם בגמרא. השאלה מה נותר להלכה, ועל כך דנו במקורות שציינתי למעלה.
אגב, כשהפירות ביד העניים נראה מסברא שיש לחלק מהנדון דידן, שכן העניים בעצמם מניחים שהפירות מופקרים ומעוניינים בהפקר. לכן כאן היה מקום לומר שגם בעה"ב יכול לעשות זאת. שהרי מסכימים לזה גם מי שהם שלו וגם מי שהם ברשותו.

השאר תגובה

Back to top button