ייאוש ללא השגחה
שלום הרב,
עיינתי קצת באתר וראיתי את השקפתו של הרב בעניין בחירה חופשית . האמת שזו השקפה קצת מייאשת וגורמת להרגשה של בדידות בעולם. קצת קשה לחשוב שהכל מוטל עליי ושאין יד שמכוונת כשקשה. אומנם אני מבין את הנקודה שלעבוד את הבורא בשביל האינטרסים שלי זה לא המטרה אבל בכל זאת קצת קשה להתעלם מהעובדה הזאת.
אשמח לעזרה, תאמת שאני עובר קצת משבר אמונה בזמן האחרון.
לא הבנתי. אני מניח שכוונתך להשקפתי על ההשגחה ולא על בחירה חופשית. כל אדם שמתבגר צריך להבין שההורים כבר לא מצילים אותו גם כשקשה. עכשיו הוא על רגליו שלו.
מעבר לזה, אני מניח שזו לא עזיבה גמורה. אני משער שבמקום בו הכל יכול ללכת לעזאזל ויכלו כל הקיצין (לעולם כולו או על עם ישראל) הוא כן יתערב. מעבר לזה, אני מניח שקיום המצוות הוא עצמו משפר את העולם במובן כלשהו, וגם זו סיבה מצוינת לעסוק בו ולהיות מחויב אליו.
ועוד נקודה קצת פילוסופית. בהנחה שאני צודק (שאל"כ אין לך סיבה להיכנס למשברים), אזי גם לפני שהתוודעת לכך הקב"ה לא עזר אלא שאולי לא שמת לב. אם כך, מצבך כנראה לא כ"כ רע, כי מבחינתך זה היה מצב מספיק טוב כדי לעבוד את ה' ולחיות בשמחה. אז מה השתנה? פשוט הארתי את עיניך שהמצב טוב מצד עצמו ולא בגלל שהקב"ה מתערב ועוזר. לחלופין, אם המצב קשה אז הוא היה קשה גם קודם. אז למה האשלייה שהקב"ה עוזר (בלי שאתה באמת מרגיש זאת) טובה יותר לתחושה?
הסברים פסיכולוגיים לתחושות הקשות יכולים להיות כמובן, אבל אני בד"כ בעד תרפיה פילוסופית: להשליט את הפילוסופיה על הפסיכולוגיה, ולא לתת לה ולתעתועיה להשפיע עלינו.
הקושי הוא הביטחון בה' , מתי שאתה ממש צריך משהו או עזרה מהקב"ה קשה לקבל את זה שאין מישהו שעוזר. בנוסף מה עם כל אלו שבמצוקה שמצפים לעזרה? האם אין לה' יחס אליהם? אני אומנם במצב טוב אבל יש כאלה שיוצדק בשבילם לא לעבוד את הבורא אולי?
נקודה שחשבתי עליה מבחינת הדואליזם. אם אפשרי שהרוח תגבור על הנטיות של הגוף אם כן אפשרי שהקב"ה ישלול את הבחירה החופשית וישגיח על בחירותיך.(נראה לי דומה להתחברות לשכל הפועל של הרמב"ם).
כפי שאמרתי, זה רק קושי פסיכולוגי. מה זה משנה מה אני אומר על עזרת ה'. השאלה האם האדם חש עזרה או לא.
לא אמרתי שהדבר נמנע ממנו ולא ביכולתו. ודאי שאפשר שהקב"ה ישלול את הבחירה. הוא נתנה והוא יכול לקחת אותה, וכך גם לגבי הקפאת חוקי הטבע. אלא שנראה לי שהוא כמעט לא עושה זאת (למעט מקרים נדירים אולי שאיני מבחין בהם).
למה באמת? פשוט בגלל שאי אפשר לאבחן את זה? או סתם בגלל שזה לא סביר?
זו לא שאלה של סבירות אפריורית. פשוט לא רואים מעורבות. העולם מתנהל לפי חוקים קבועים ולא ראיתי חריגה מהם. ניסויים מבוקרים גם לא מגלים סטיות מהחוקים. ומכאן ההנחה המקובלת שאם חלקיק בעולם זז הרי זה מפני שפעל עליו כוח פיסיקלי ובלי זה הוא לא יזוז. לכן נראה שבפועל הקב"ה לא מתערב, על אף שכמובן הוא יכול לעשות זאת.
בס"ד י"ח באלול ע"ח
ליעקב – שלום רב,
מילא אם הקב"ה היה ח"ו מודיע ש'עזב את הארץ' היה מקום להילחץ, אבל הקב"ה הצהיר בפירוש 'כי לא יטוש ה' את עמו', ומדיניותו לא פתוחה לשינוי ככתוב: 'אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם'. וכבר ביאר הרמב"ם במורה הנבוכים (חלק ג' פרק יז ואילך את קיומה של השגחת פרטית על כל מי שיש לו דעת, הן מכתבי הקודש והן ממידת הצדק המחייבת גמול נאות לאדם על בחירתו. והרמב"ם קבע את ההשגחה כאחד מעיקרי האמונה (בהקדמתו לפרק חלק).
עיקר הגמול הוא הזיכוך הרוחני השמור לאדם גם אחר כליון הגוף, אך בעולם הזה זוכה האדם העושה טוב לתנאים סבירים המאפשרים לו להכין לו צידה רוחנית לטרקלין (כך מבואר בפ"ט מהלכות תשובה). בפירוש המשנה בתחילת מסכת פאה מבאר הרמב"ם שבדברים שבהם אדם הביא תועלת לאחרים בעולם הזה – זכאי הוא גם לאכול פירות בעולם הזה מלבד ה'קרן' זיכוך נפשו, השמור לו לעולם הבא.
עשה בכוחך וחתור וטוב, ו'נאמן הוא בעל מלאכתך' שיסייע בידך וייתן לך את התנאים שיאפשרו לך להגיע לתכלית של זיכוך הנפש!
בברכה, ש"צ לוינגר
בפיסקה האחרונה, שורה 1:
עשה בכוחך וחתור לטוב, …
אתה תמיד יכול לכפור בהשקפות ולהאמין להשגחות.
כך לפחות לא תהיה מיואש. אא"כ משהו אחר מושך אותך לכיוון הייאוש.
קצת קשה לכפור בהשקפות כשהראיות תומכות בהן
הראיות הן שהעולם הוא בלתי ניתן לחיזוי לעתיד.
ועוד יותר אפילו מצבו בהווה אינו ניתן לידיעה.
ולכן לא נכון לומר שהבחירה היא חופשית ובכך בעצם לרמוז שהיא מיוחדת משאר הדברים.
הכל חופשי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer