כמהשאלות לרב

חבר שלי שלח לי את השאלות הבאות על דבריך בנושאים שונים, אני מעתיק אותן ככתבן וכלשונן ברשותך:
"קראתי עכשיו מספר מאמרים של הרב מיכאל אברהם. כמה הערות:
1. מכיוון שהוא לא מתייחס לעצם השאלה "מה היא המציאות?" הוא מניח שכל טענה אמונית היא טענה לגבי עובדות, שלגביהן אין סמכות מהותית (לעומת טענות בהלכה, שלגביהן יש – הקב"ה "משנה את דעתו" לגבי מה היא המצווה בהתאם לדעת חכמים [בתקופת זמן נתונה במחלוקת]).
לעומת זאת במידה ואתה גורס שהמציאות תלויה בתפיסה, המושג "טענה שבעובדה" מקבל משמעות חדשה – הרי אם לתפיסה יש חלק רוחני משמע שהקב"ה משנה את דעתו רק ביחס למה שהשכל שלך תופס כלומר לדבר מופשט לחלוטין. לטעון שהקב"ה לא מתערב במציאות לדוגמה זה לא דבר כל כך מובן כשמדובר בתפיסתך בלבד. אתה יכול להגיד שזה לא קורה על דברים שאתה רואה בעיניים שהם לא קורים, אבל לגבי האזנה לתפילות? ביאת המשיח? אתה לא רואה שזה לא קורה (אם אתה לוקח בחשבון תירוצים של לא כל התפילות מתקיימות בדיוק כמו שאתה חושב וכו').

2. יש לופ מסויים ביחס שלו לדורות קודמים. כידוע, אמוראים לא חולקים על תנאים, גאונים לא חולקים על אמוראים, אחרונים לא חולקים על ראשונים (ראשונים דווקא כן חולקים על גאונים, אבל זה כנראה כי הם ראו את עצמם בני אותו דור ורק אנחנו אלה שמחלקים ביניהם בצורה מלאכותית). מכח זה, אם אתה הולך לפי המסורת – אתה מגיע שצריך ללכת על פי דורות ראשונים, ואם אתה לא מקבל את זה אז לא. עד כאן מצוין, אבל נראה שבבירור קיים יחס של האמוראים כלפי התנאים כמי שמהותית נחשבים יותר מהם – "אם ראשונים בני מלאכים – אנחנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים – אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים", ובנוסף "אמר רבי יוחנן: לִבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלוא נקב מחט סידקית" (ציטוט יותר משמעותי – יש שינוי *רוחני*, מה שרלוונטי אם אתה סובר שהתורה גם מושפעת מרמת הקרבה לה' של הלומד).
הקבלה של הרב מיכאל אברהם את הגמרא נובעת כביכול רק מכוח זה שיש לה סמכות מהותית ולא בגלל שיש שינוי מהותי בין הדורות, אבל מהמקורות האלה משתמע שיש שינוי מהותי בין הדורות.
מכאן יש כמה אפשרויות:
א. לא לקבל את דברי הגמרא הזאת כי זה לא נראה סביר, מה שאומר שיש גמרות שאנחנו לא מקבלים רק בגלל שזה לא נראה לנו סביר ולא בגלל טענה לוגית מוחלטת נגד (שהרי זו טענה שאי אפשר להפריך, על כל קושיה שתביא ותיראה לך סתירה שהאמורא לא חשב עליה תוכל להגיד "הוא חשב וידע תשובה שאנחנו לא יודעים כי הוא מהותית עדיף). ייתכן שזה המצב, האמנם?
ב. לומר שזה נכון רק ביחס לאמוראים ותנאים אבל לא הלאה, טענה שצריכה הסבר טוב.
ג. להביא דוגמאות נגדיות. אני לא מכיר כאלה כל כך.
הנקודה היא שהשאלה "האם אנחנו מקבלים ראשונים גם כשהם נראים לנו כטועים" היא שאלה הלכתית שלא תלויה בעובדות ולכן יש לדון עליה באמצעות מקורות. השאלה "האם הדורות יורדים" היא שאלה שנראית במציאות אך היא יכולה להתפרש כשאלה על רמה רוחנית לחלוטין וזה דבר שהקב"ה יכול לקבוע אפילו בהתאם למה שחכמים אמרו [במציאות הוא לא מתערב פה, רק ברוח].
3. הוא אומר שיש הרבה קביעות שחכמים קבעו לפי המציאות שהם חשבו כנכונה והם טעו (בעיקר בגמרא, לגבי גויים, גוף האישה ועוד) אבל הוא לא מתייחס לכך שיש קביעות מוטעות שאין שום דרך לומר שהם סתם טעויות, כגון בנידה ל"א. שזכר נולד עם פנים למטה ונקבה עם פניה למעלה כדרך התשמיש (איך הם יכלו לטעות בזה, הם ילדו בבית!) , או שהגוים הם מעפנים (וזאת בזמן שלחלק מהאמוראים היו אפילו חברים גוים כגון אבלט שנזכר בגמרא), או טב למיטב טן דו מלמיטב ארמלו (כשגם בזמנם ברור שחלק מהנשים לא היו מסכימות להנשא למי שמעגן אותן [לפחות המכובדות שבהן, או המרובות מחזרים], אז חייבים לומר שזה לא משהו שתלוי בדעת קניין רגילה כי אחרת זה היה משתנה כל אישה לפי מצבה). יש דברים שמילא, הם התייעצו עם מומחים שטעו ואפשר לעשות אותו דבר היום ולהיות צודקים יותר, אבל יש דברים שהם היו חייבים לראות בחוש דרך קבע ואיך אפשר שיטעו בזה סתם כך?" עד כאן.
תודה רבה.
 
נ.ב. אני יודע שבקשות כאלה מוציאות אותך מהדעת, אבל אם יש לך איזה קטע ג'אז נחמד להמליץ לי עליו, מאוד אשמח.