כפייה דתית בראי ההלכה
שלום לרב
את דעתך על כפייה דתית והמסתעף ראיתי כאן באתר
אך רציתי לשאול מהצד ההלכתי
האם על פי ההלכה יש צורך (חיוב) לכפות על אחרים שלא מאמינים כלל בתורה ומצוות
על מצוות או להפרישם מאיסורים בלי רצונם,
או שיש לעשות זאת רק אם הם מעוניינים בכך.
בתודה מראש.
אין שום חובה לכפות את ההלכה על מי שלא מאמין בה. אין לזה גם ערך, כי גם אם תכפה אותו לא תהיה לו מצווה. התנאי לכפייה אינו שיהיה מעוניין בכך אלא שיהיה מאמין.
והרי רצח אפי' לאדם שאינו חושב שיש בעיה יש צורך "בכפיה דתית" למנוע אותו. ומה זה השונה מחילול שבת ,עריות(או ששבע מצוות בני נח שונה) שעטנז. ואולי הרב מתכוון שדווקא בדברים שעשייתם מבטאת אמונה (אם ישנם כאלה דברים ואם היהדות לא רק מעשית) אין צורך ואפשרות תכנית לכפות. השאלה אם שמירת שבת, עריות ועוד ועוד. משתייכים לקטגוריה הזאת.
הייתי שמח אם הרב יבאר למה אין עניין לכפות אדם שאינו מאמין. זה בגלל שעשיית המצוות זה ביטוי לאמונה(הרי וודאי שלא) הוא שאין משמעות לעשיה של המצוות למי שאינו מאמין. אבל א"כ שהעשייה מצד עצמה אינה רעה. איך היא נהיית רעה למי שפתאום מאמין
ומה עם דיברי הרמב"ם על כופים אותו עד שיאמר רוצה אני שזה מוגדר "לרצונו". (וכידוע אין זה כמו תליוהו וזבין ששם הוא באמת רוצה את המכירה)
זה שונה כי ברצח אינך כופה אותו על המצווה או מניעת העבירה אלא כדי למנוע את הנזק. במצוות כמו שבת אין נזק למישהו אחר. וגם אם תכפה אותו זה לא יועיל כי עדיין הוא לא מקיים את המצווה.
ולגבי הרמב"ם, כתבתי כבר לא פעם שאכן דין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני לא שייך אצל מי שאינו מאמין. וכבר קדמוני בזה כמה פוסקים (כמו מהרי"ק).
תודה לרב על תגובה
אודה עם הרב יוכל להפנות אותי
למקורות הבסיסים של דבריו
מצאתי בחזון איש (וודאי מוכר לרב) לעניין מורידין ולא מעלים
אבל מסקנתו דומה- ברגע שהגדר נעשת בכפיה על אנשים שאינם מאמינים היא גורמת לפריצת יתר.
ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדות בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם, שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורענויות לעולם, ומביא דבר וחרב ורעב בעולם;
אבל בזמן ההעלם, שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה הורדה גדר הפרצה, אלא הוספת הפרצה: שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו. וכיון שכל עצמנו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה, ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת. [חזון איש, הלכות שחיטה, ב, טז].
תודה.
למה לא קיים נזק בערווה חילול שבת הרי ישנו נזק ולכן לנו (ולו)אסור לעשותו.
מה הבהדל אם הנזק הוא למישהו אחר או כלפי שמיא?
ראה מאמרי כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94
הנזק הוא מהיות הדבר עבירה ולא מעצם עשייתו, משא"כ ברצח. ומשעה שזו אינה עבירה ושגם אם תכפה לא ישתנה כלום במעמד הדתי של המעשה, אין לכך נפ"מ.
מצטער. כנראה הכשרות שיש לי על המחשב החליטה לחסום את הקישורית הזאת(מעניין לפי מה הם מחליטים לחסום)
חפש 'הכשלת חילוני בעבירה'. יש גישה למאמר דרך האתר של כתב העת 'אסיף' (ואם גם הם חסומים שם, אז מי יודע אולי כבר יחליטו לדחות אבן אחרי נפילת עצמם ולפרסם מאמרי ביקורת הלכתיים-למדניים שחתומים ר"ל בידי פלונית)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer