לא שכיח בדיני דאו'
שלום הרב, ראיתי במספר מקומות שהגמ' אומרת שהיה מקום לחלק בתוך דין דאו' בין מקרים שכיחים למקרים שאינם שכיחים, לדוג' בב"ק י,ב לגבי פחת נבילה, דהגמ' מציעה שיהיה חילוק אם הוא על המזיק או הניזק בין היכא דשכיח להיכא שלא, וכעי"ז (אם כי קצת משמע בגמ' שם אחרת) בדף סא,א גבי נזקי אש, דהיה הו"א לחייב דוקא קוצים משום דשכיח.
לכאו' בדיני דאו' שהם דינים עקרוניים אין כ"כ מקום לחילוקים האלו, לא? ואם כן אשמח אם הרב יוכל להפנות לעוד דוג' בבקשה.
לא ראיתי שום דבר כזה לגבי קוצים בדף סא. ולגבי פחת נבלה אכן צל"ע קצת.
אמנם עקרונית ייתכן שגם במישור עקרוני יהיה הבדל בין מקרה שכיח ושאינו שכיח.
מדוע?
למה לא? לפעמים הגיוני לקבוע דין אחד לגבי מקרה שכיח ואחר לגבי מקרה לא שכיח. כך למשל כששכיחי רוצחים ביטלו את עונש מוות. וכן בגלעד לגבי הגלות.
מעבר לזה, בדיני דרבנן אתה מסכים שבמילתא דלא שכיחא לא גזרו. אבל יש מקרים שבהם גם דיני דאורייתא הם סוג של גזירות (אתוון דאורייתא דן בזה, האם שי סייג בדאורייתא. ומביא ר"ן על בל יראה ועל ייחוד).
תודה רבה. רק לשם הדיוק, בעל האתוון דאו' דן בזה, אך כמדומני זה מופיע בספר לקח טוב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer