למה לחשוב שהתורה נצחית?

לא כתוב בתורה בשום מקום שהיא נצחית. יש אמנם לשונות "עד עולם" ו"חוקת עולם", אבל זה יכול להתפרש במובן של זמן ארוך מאוד, כעין "ועבדו לעולם" בעבד כנעני שהוא עד היובל. בספר העיקרים (ג טז) האריך להסביר שבתורה עצמה אין הוכחה שהיא נצחית.
מה שהרב הביא מהפסוק נביא אקים וגו', לא הבנתי מה כוונתו, איפה כתוב פה שלנצח נצחים יהיו נביאים? הקב"ה רק אמר שיהיו נביאים, ואכן היו בישראל נביאים במשך תקופה ארוכה מאוד.

המסורת אומרת שהיא נצחית.
לא הבנתי את טענתך. אני אמור להביא ראיה שלנצח צריכים להיות נביאים אחרת אין בדבריי קושיא, אבל אתה יכול לטעון שלנצח צריכה להיות מעורבות של הקב"ה ולא צריך להביא ראיה?

מה זה "כיום הקב”ה אינו מתערב בבריאה".
אנו עושים את השבת כי אלוהים נח ביום השביעי, לאחר שסיים עם הבריאה. האם אתה בעצם דורש ממנו להפסיק את מנוחת השבת ולחלל אותה בשבילך?

לגבי נצחיות התורה.

התורה אינה נצחית. אבל העונשים שעם ישראל חטף חוטף ויחטוף על אי קיום התורה לא יחדלו כל עוד לא נקיים את התורה. זה כן כתוב בתורה.

"לא הבנתי את טענתך. אני אמור להביא ראיה שלנצח צריכים להיות נביאים אחרת אין בדבריי קושיא, אבל אתה יכול לטעון שלנצח צריכה להיות מעורבות של הקב”ה ולא צריך להביא ראיה?"

לא הבנתי אף מילה מדברי רבינו. אני מעולם לא טענתי ש"לנצח צריכה להיות מעורבות". אני טענתי שכיון שהתורה מדברת על מצב של מעורבות, ומצוותיה ניתנות כברית בין הבורא (-המתערב) לנבראים (-המקיימים את המצוות), אז כנראה היא מיועדת רק לתקופה הזו שבה מתקיימת הברית בין שני הצדדים.
מה זה קשור לפסוק נביא אקים וגו'? אם כבר, אולי יש ללמוד משם שהתורה מיועדת רק לתקופת הנבואה שבה היתה מעורבות אלוקית בבריאה.

אז כן הבנת מצוין כל מילה. זה בדיוק מה שטענתי: לשיטתך כל דבר בתורה צריך להיות לנצח או לחלופין כשהוא פוסק אין יותר מחויבות דתית. אני חולק על כך.

לא טענתי שכל דבר צריך להיות וכו', ודאי לא פרשה ספציפית בתורה (-הדוגמא מהפסוקים על נביא).
אני רק טוען שכיון שלאורך כל התורה(!) מוצגת ברית בין שני צדדים, ולא מחוייבות חד-צדדית, אז כנראה הקב"ה לא התכוון לצוות אותנו ולברוח, אלא לכרות איתנו ברית. ואם אנחנו רואים שבשלב מסויים הברית הפסיקה (שהרי הוא כבר לא מקיים את חלקו) אז כנראה הוא התכוון שהתורה תהיה זמנית והיא תיועד רק לתקופת המעורבות האלוקית בבריאה.
יש עוד סיבות להניח שהתורה בכלל לא יועדה להיות נצחית. לדעת הרמב"ם שמצוות התורה נועדו להביא את בני האדם לזנוח את עבודת האלילים, ודאי שאין סיבה לחשוב שהקב"ה ידרוש מאיתנו לקיים את המצוות גם כשהאלילים כמעט חלפו מהעולם (ודאי מהעולם המתורבת. אני לא מדבר על שבטים פגאניים במזרח הרחוק). כנראה הוא התכוון שהתורה תהיה זמנית, עד שהעולם המתורבות יזנח את האליליות. והנה מטרתו הושגה, ועל ידי היהדות (בעיקר באמצעות בנותיה הנצרות והאיסלאם) האלילים עברו מן העולם.

ודאי שהתורה נצחית.
וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר-שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל= כלומר כל עוד היטלרים למיניהם לא יצליחו בזממם לכלותינו אז התורה של משה היא לפנינו.

יש הבדל חד ופשוט ש"נביא אקים" וכולי אכן התקיים. כדי לאמת את הפסוק די לי בנביא אחד. לעומת זאת ה"תנאים" שאלוקים נתן לשומר תורתו אינם מתקיימים ("ונתתי גשמיכם בעיתם" לדוגמה) מפני אי השגחה פרטית למשל אם כן חסר פה תנאי מהותי עבור קיום החוזה של נותן התורה. ולפי"ז קשה מה שייך כיום שמירת תורה אם לא מתקיימים התנאים שלה שמפורשים בפסוקים.

איפה ראית שלא מתקיים וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם?
בכלל, איפה ראית שמישהו מקיים את התורה? אפילו שנת שמיטה החשובה נעקרה מן השורש.

ראיתי את זה בתפישה שהשגחה פרטית חדלה.
ראיתי הרבה מקיימים מצוות.
שמיטה נעקרה בגלל שהתנאי למצווה לא מתקיים. א"כ היא לא נעקרה אלא לא נאמרה בכי האי גוונא. ובדיוק בגלל זה אני אומר שבלית קיום התנאי של "ונתתי גשמיכם" שנובע מכך שאין השגחה פרטית, א"כ בטל תנאי בטלה מצווה. ומכיון שהתנאי הזה הוא על כלל המצוות (כפי שמבואר שם בפסוקים) א"כ כשאינו מתקיים, כלל המצוות לא חלות כלל. וכלשונך נעקרו מן השורש.

איפה כתוב שיש השגחה פרטית?
התורה מדברת לרוב ברמה של העם. גשמיכם ברבים. אם אחד מקיים מצוות והשאר לא זה לא מעניין את התורה. עם ישראל חשוב.
בכל מקרה שנת שמיטה נעקרה כי היהודים לא יכיולים לקיים אותה. בייחוד שמיטת חובות. שבזה היהודים הלכו אחרי חוקות הגויים.